קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רק רוצה להזכיר לכולם שחלק מההשחתה של החברה הישראלית זה המשך הניסיונות להעביר את חוק ההשתמטות, הניסיון הנואל הזה להמשיך בהפרדה בין דם לדם. אני רק אומר שאני מאוד מקווה – אנחנו לא ניתן לזה, ואני מאוד מקווה שהקולות שנשמעים, גם מהציונות הדתית שאליה אתה משתייך; אני רואה את הנשים הגיבורות האלה שבאות ונלחמות איתנו כתף-אל-כתף – שחוק ההשתמטות לא יעבור. אני מאוד מקווה שברגע ההכרעה יהיה בהם האומץ להצביע נגד. זה חלק מההשחתה של החברה הישראלית. אם החוק הזה יעבור כדי לשלם אתנן לפוליטיקה – – –
שנייה, שנייה. אתה יודע כמו שאני יודע לאן פנינו מועדות. אם החוק הזה יעבור, זה באמת תהיה השחתה של החברה הישראלית. אנחנו צריכים לקבל החלטה מה אנחנו רוצים: אנחנו רוצים מדינה שמתפרקת מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית? אני לא מבין למה, השר חיים כץ, אני לא מבין למה לא יושב שר האוצר, שקורא לתעשיינים, לחקלאים, עכשיו, לנסות לבנות איזו תוכנית איך אנחנו מתמודדים אם הסנקציות שמאיימים עלינו בני-הבלייעל, אם הסנקציות האלה תיכנסנה לתוקף. אז מחכים עד לדקה התשעים. היום צריך לעשות את זה. היום צריך לעשות את זה, לבוא ולהקדים תרופה למכה. כי בסופו של דבר הם יעשו את זה, וסנקציות על חקלאים וסנקציות על התעשייה הישראלית הן מכת מוות.
דיברה כאן מיכל באומץ גדול, חברת הכנסת מיכל וולדיגר.
חיים, הניסיון שלך – אתה יודע, אתה לא מהמפלגה שלי. אם היו מקשיבים לניסיון שלך – ועבדתי איתך איזה שנה או שנתיים או עשר, אבל לא הקשיבו לאנשים מנוסים, אז אנחנו עכשיו אומרים את זה, ובלי שום שייכות פוליטית. יש צונאמי שמתקרב אלינו – לשבת, להתארגן, להבין מה אנחנו עושים. במקום זה מחכים שזה יקרה ואז אנחנו נצעק גוועלד.
דיברה כאן מיכל – אני מבקש שתוסיף לי רק איזה חצי דקה – דיברה כאן מיכל, חברת הכנסת וולדיגר, באומץ גדול מאוד, ואני מעריך את העבודה הזאת לגבי מקרי האובדנות. אבל אתמול וכל יום אנחנו רואים, עמית, בוועדת החוץ והביטחון, אנחנו נפגשים עם הלומי קרב – גם אתה, אדוני – ואני חושב שלא מקשיבים להם. אני חושב שזה שבתוך הוועדה זועקים ורואים את המשפחות שלהם והם לא מקבלים מעטפת. זה דבר איום ונורא. אז אנחנו צריכים באמת לקבל החלטה: האם אנחנו רוצים להמשיך להיות מדינה מתקדמת, מודרנית, ליברלית, שלא מסכנת את אנשיה, שהיא חלק ממשפחת העמים, למרות כל השנאה המופגנת כלפינו, או שאנחנו רוצים להמשיך ולהוביל אותנו לפי התהום ולהפוך למדינה של העולם השלישי? ונכון אמרת, חיים: העצמאות הכלכלית הזאת ושלא נהיה תלויים באחרים – ועדיין לא מאוחר. אני רק מבקש, גם ממך, חיים – אתה היית שר הרווחה, והיית שר רווחה טוב: אנחנו מדברים על הגבלת ההוצאה התקציבית. צריך לעשות הכול – – –
תודה רבה. אני אומר, צריך לא לקצץ ברווחה ולא לקצץ בחינוך ובבריאות. תודה רבה.
455 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.