קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, שבוע קשה. מחזות מזעזעים חוזרים לתוככי השכונות. המקרה הטרגי שקרה השבוע בצומת רמות, המראות הללו מזכירים לנו את הטבח של המחבלים ב-7 באוקטובר. הם נכנסים אלינו לשכונות, הם מנסים לטבוח באנשים חפים מפשע.
לכן אנחנו צריכים לאזור כוח. ויחד עם זה, נפילתם של ארבעה חיילים באותה תקופה.
אנחנו חייבים לשגר מכאן ניחומים למשפחות הללו. המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. יהי זכרם ברוך. הקדוש ברוך הוא ינקום את דמם, וארץ, אל תכסי דמם.
הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא החלטה חפוזה שממשלת ישראל קיבלה השבוע בנושא הדרום. אנחנו מנסים כל הזמן לעבות את הדרום, לתרום לדרום, לבנות את הנגב, לתת כוח לאנשים בנגב, והינה מגיעה החלטה חפוזה, חצי שעה לפני ישיבת הממשלה, ובה דנים ומחליטים על כריית פוספטים בשדה בריר, מה שמעוכב משנת 2009. אנחנו יודעים שאחד מכל שבעה אנשים – המחקר מביא את זה במפורש, מומחים הגישו את זה למשרד הבריאות – אחד מכל שבעה אנשים עלול להיות מסורטן מהנושא הזה של כריית פוספטים בשדה בריר. הדבר הזה מאז מעוכב, אבל ביום ששר השיכון החרדי עזב את משרד הבריאות, ניסו להביא את הדברים הללו באופן חפוז.
נפגשתי עם ידידי שר השיכון, ממלא מקום שר השיכון הנוכחי, ידידי חיים כץ. במקום שנפגשנו הוצאתָ מכתב לבטל את ההחלטה המסוכנת. אני מביע תודה לך בשם אלפי תושבי שכונות הדרום והנגב והרשויות המקומיות, שכבר שלחו מכתבים לוועדת הפנים, ואולי גם אליך, חתומים על ידי כל חברי המועצות, כל ראשי הרשויות, שיש לבטל את ההחלטה המסוכנת הזו.
בנושא היום, שהוא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – רבותיי, אני לא יודע מי יגלה עפר מעיניכם לדעת אם אכן מדובר כאן על נושא הביטחון או נושאים אחרים, נוספים, אבל דבר אחד ברור, שהכספים האלה שמפחיתים – מאיפה לוקחים אותם? מהציבור החרדי. אם עד היום חשב הציבור החרדי שיהיה אופק חדש למורות וגננות, היום זה סתימת הגולל על הנושא הזה. לא יהיה יותר אופק חדש, בגלל שעכשיו לוקחים את התקציב.
ואני חושב שאנחנו צריכים לדאוג שלא תהיה אפליה בין מורה למורה, בין גננת לגננת.
בכל מקום צריך לאשר. בכל מקום צריך לתת, ולכל מורה צריך לתת, ולכל יהודי צריך לתת שווה בשווה.
רבותיי, הדבר החשוב ביותר לציבור החרדי הוא הסדרת מעמדם של בני הישיבות, שהם יוכלו לחיות פה בארץ, ולא לשלול מהם תקציבים ולא לעשות מהם עריקים. הנושא הזה לא הוסדר עד היום הזה.
396 מילים של יצחק גולדקנופ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.