קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מברך אותך. זו פעם ראשונה שאני נואם כשאתה מנהל. התפקיד הזה מחייב ממלכתיות, ככה אנחנו משתדלים גם כסגנים, ואני משוכנע שאתה תבצע אותו נאמנה. בהצלחה לך בתפקיד סגן היושב-ראש.
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התכנסנו כאן לדון בחוק שהשם שלו מטעה. זה לא הפחתת גירעון – זה הגדלת גירעון, פשוט מנסיבות היסטוריות השם הזה נשאר. אבל הממשלה באה להגדיל את הגירעון ולא להפחית את הגירעון, ובוודאי ובוודאי לקצץ את ההוצאות, שבסופו של דבר כל אזרח ייפגע מזה. הרי כשממשלה צריכה כסף היא צריכה לקחת מאיפשהו, אז שירותי הרווחה, הבריאות – כל השירותים החיוניים ייפגעו, והאזרח הפשוט יקבל פחות.
אבל אני ישבתי והקשבתי לחבריי כאן בדיון וממש הרגשתי סוג של כאב כזה, כשאני שומע כשבאים כאן חבריי מהקואליציה ומתחילים לדבר על הכרעות ותוקפים את האופוזיציה ומספרים על הכרעות. אני מסתכל על הנאומים של חבריי מהקואליציה ואני שואל את עצמי שאלה: אתם באמת מנותקים מהעם? אתם באמת מנותקים ממה שקורה? אתם לא רואים ש-705 ימים אנחנו לא מצליחים להגיע להכרעה?
נכון, יש הישגים לצה"ל, למערכת הביטחון, לשב"כ, למוסד. אבל מה ההכרעה שלכם כממשלה? תראו לי נתון אחד שאתם, כשתגיעו לבחירות, תוכלו לבוא לעם ולהגיד: בנתון הזה הצלחנו לעשות מה שממשלות קודמות לא עשו. אני אומר לכם, לא יהיה לכם שום נתון אחד כזה שתוכלו להציג לעם, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה חברתית. אני לא מדבר על הפשיעה במגזר הערבי, זה בכלל נתונים – מדברים כאילו אנשים מטומטמים.
תיקחו נתונים של הממשלה הקודמת שלנו, שאנחנו תפקדנו מתוך שנה ושמונה חודשים, אפילו פחות, שנה ושישה חודשים, כמעט חצי מהתקופה ללא רוב, שמונה חודשים, עד אפריל 2022, ועדיין הצלחנו לעשות דברים שאתם לא מצליחים לעשות שלוש וחצי שנים.
אני כבר לא מדבר על הכלכלה. מישהו מכם נכנס לסופר, מסתכל על המחירים הנוראים האלה? מישהו מכם בכלל רואה מה קורה במשפחות כשהבעלים מקבלים צו חמישי ושישי למלחמה, וחלקם כבר אומרים: אנחנו לא רוצים, לא רוצים להתייצב, אנחנו כבר נתנו את הכול? אבל אנחנו מסתכלים כיצד הממשלה, שאתם קוראים לעצמכם ממשלה ציונית, מעודדת אנשים שרוצים לעזוב את המדינה במקום לעודד אנשים שרוצים לתרום. אני כמובן מדבר על כל המשתמטים שהדאגה היחידה שלהם היא איך להימלט מנציג צה"ל בשדה התעופה לקראת ראש השנה בשביל לטוס לאומן. דרך אגב, זה די מגוחך – – –
הסתיים הזמן, אז חצי משפט לסיום, חצי משפט.
חצי משפט. אני רק רוצה להגיד – – –
בסדר, סוכות, תירגע. מה קרה? בפגרה. תכף תדבר. תעלה לממשלה. אבל בחצי משפט, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד: לשלם 20 מיליון שקלים למדינה זרה בשביל סידורי אבטחה במולדובה, ברומניה, בזמן שאנחנו דנים בהגדלת הגירעון, זה בושה וחרפה. תודה רבה.
420 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.