קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, ביום הראשון ללימודים, ב-1 בספטמבר, התחיל גל הריסות חדש אצלנו בנגב. הרסו 22 בתים מזרחית לשגב שלום. התלמידים חזרו לבתים שלהם – אין בתים בכלל, אין קורת גג, אין שום דבר. היום בבוקר הרסו אצל משפחת אבו נאסיר, אתמול הרסו אצל משפחת דבארי. אני אומר, ההריסות הן לא פתרון בכלל. לא פתרון. הריסות כאלה לא פותרות דבר, אלא מעמיקות את חוסר האמון והפער בין האזרחים למדינה. גם בערבית אני אומר לכם, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ההריסות הן לא פתרון, הן לא. ההריסות הן בכלל לא פתרון. אנחנו אזרחים במדינה הזאת, ואנו מבקשים מהממשלה לספק לנו פתרונות מתאימים לאנשים בבתים, בבתים שלהם, במקומות שלהם. אנו חיים בארץ הזו ורוצים להמשיך כך. אתם הורסים את הבתים, אולם אנחנו גם ממשיכים להיות באדמה הזו, ועל האדמה הזו אנו פונים ומבקשים שיהיו פתרונות. יש להכיר במקומות המגורים של האנשים. תודה.)
אני מעדיף לפתוח שיח עם האנשים, עם התושבים. אתם חייבים – – –
ברוך הבא, חבר הכנסת דוידסון.
בכביש 25 אצלנו בין באר שבע לדימונה יש 70,000 תושבים בדואים, אבל בתוכנית האחרונה, בוועדת התכנון האחרונה, הכירו והקימו חמישה כפרים יהודיים ושום כפר ערבי בכל האזור הזה.
201 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.