אדוני היושב-ראש, כבודו, אני רוצה לפנות ולספר לכם על מה שאתם יודעים: על צווי גיוס, הרבה מאוד צווי גיוס, שיצאו לאנשי מילואים. כמו שאמר ראש הממשלה בפועל, השר סמוטריץ' – קריב, שמעת אותו.
ראש הממשלה סמוטריץ' עומד היום ומכריז לעם ישראל: אנחנו הולכים לכבוש את הרצועה. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הפוליטי הזה, אני רק רוצה לספר לכם שמי שהולך לכבוש את הרצועה, או מי שהולך לתמרן ברצועה, ומי שהולך להקיז את דמו, ומי שהולכים להגן על המדינה, ומי שהולכים להתבוסס בבוץ הגדול הזה ולהילחם, זה אותם אנשים שכבר שנה וחצי עושים את זה. זה אותם אנשים. אני לא רואה אתכם, אנשי הימין, זועקים על כך שצריך לרענן את השורות. אני לא שומע אתכם אומרים שבשביל כבודם של החיילים האלה, של אנשי המילואים שלנו, אנחנו נעמוד על כך שלא יהיה חוק ההשתמטות.
באיזו חברה יהודית, ישראלית, קורה דבר כזה ששולחים את אותם אנשים להקיז את דמם ובחדרי חדרים בפרלמנט הישראלי מנסים לגנוב סוסים ולפטור את החרדים מגיוס? איפה נשמע כדבר? מי האמין שדבר כזה יקרה? לא רק שמגייסים אותם, גם לוקחים את כספם ונותנים אותו למשתמטים. כאילו לית דין ולית דיין. אבל אני יודע שאצל חלק מכם הרוח של הצדק כן מפעמת, אז תשמיעו את קולכם. תשמיעו את קולכם, ותגידו: חוק ההשתמטות לא יעבור. צה"ל זקוק ללוחמים. זה כבר לא פוליטיקה, זה כבר לא ויכוח בין מחנות.
זה לא, זאת עובדה. זאת עובדה. 12,000 פצועים, הרוגים – מה עוד צריך לקרות כדי שהאסימון ייפול? אנחנו, ואני מקווה – אני לא רוצה להזכיר שמות של אלה שבאים מהקואליציה ואומרים: זה לא יעבור, אני לא רוצה להביך אתכם, אבל אני מצפה מכם שברגע האמת אתם תגידו לא; שברגע האמת אתם לא תירקו בפרצופם של הלוחמים והלוחמות שלנו; שברגע האמת אתם תגידו: זהו, קצנו בהתנהגות הזאת. תודה רבה, אדוני.
286 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.