אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, יצא המרצע מן השק. הממשלה, ראה זה פלא: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, כעת לא הזמן. מתי הזמן? כעת מלחמה. מה הקשקוש הזה? מלחמה עקובה מדם, שבה נרצחו אזרחי מדינת ישראל, נטבחו ונאנסו, ואתם, אין לכם אומץ להקים ועדת חקירה? אם הייתה אומרת הממשלה: נקים ועדת חקירה ממלכתית, נכין את הקונסטרוקציה, בתום הלחימה נתחיל – אבל לא, הפחד אוכל אתכם, כי במשמרת שלכם, ממשלת החורבן, אירע האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. חבורה של פחדנים. ממשלה וחברי הכנסת של מחלקת הדגים הקפואים בסופר. אין אמיץ אחד שיעמוד, יסתכל על עצמו ויגיד: זה אסון שצריך להיבדק, להיחקר לעתיד לבוא, כדי שנלמד. לא.
ראש הממשלה, שיודע שהוא אשם, כי הוא 17 שנים בשלטון והוא האיש שהתיר את הכנסת הכסף המזומן לעזה ואפשר לחמאס להתעצם – אתה, אדוני ראש הממשלה, נושא באחריות. איזו תעוזה יש לך ולממשלה שלך: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית. כל תרגיל בזוי של חוק למנות ועדת חקירה כלשהי – לא נשתף איתה פעולה. ממשלה פחדנית שלא לוקחת אחריות. ראש ממשלה שלא מסוגל להגיד: אני מקבל אחריות, תוקם ועדת חקירה ממלכתית לטבח ולאסון הקשה ביותר מאז קום המדינה. אין לכם אלוהים, אין לכם עצמאות, אין לכם שום דבר. אתם ממשלת החורבן. אתם, במשמרת שלכם זה קרה, הטבח הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, שני לשואה. אות קין על מצחכם. ההיסטוריה תשפוט את כולנו, את כל ה-120, ובעיקר אתכם, מי לא הרים ידו לוועדת חקירה ממלכתית. תתביישו.
230 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.