קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שלום, ערב טוב. תשמעו, הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל, עשרות אלפי מילואימניקים, מקבלים עכשיו, או קיבלו, צו נוסף לסבב מילואים. סבב רביעי, סבב חמישי, סבב שישי, סבב שביעי. אתם יודעים שמתוך המילואימניקים שאני מדברת עליהם, 75% מדווחים על פגיעה כלכלית כתוצאה משירות המילואים? אנחנו יכולים להבין את זה, כמובן, ובטח ובטח כשמדובר בעצמאים, שזה די חיסל להם את העסקים; 60% מדווחים על חוסר ודאות תעסוקתי. רק היום שמעתי אימא של חמישה לוחמים, חלקם מילואימניקים, חלקם סדירים, שמדברת על זה שאחד הבנים שלה הוא אדריכל נוף, גנן, ובעצם הוא איבד את העסק שלו. כי מה לעשות? הלקוחות הלכו, אתם יודעים, לאנשים אחרים, כי אי-אפשר להזניח את הגינות וצריך לטפל בהן; 41% פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה.
בסוף, כשמסתכלים על השורה התחתונה, כל חייל מילואים עולה 48,000 ש"ח בחודש למדינת ישראל, שזה פי שניים מעלות של חייל סדיר. רק שנבין את סדרי הגודל. למה אני נותנת את המספר הזה? כי ברגעים אלה ממש יש 80,000 חייבי גיוס שיכלו להיכנס מתחת לאלונקה ולהגדיל כמובן את הסד"כ של צה"ל, שאני רוצה להזכיר שהוא כמובן במחסור מאוד גדול. יש לנו, אם אני לא טועה, 12,000 חיילים חסרים, וצריך לתגבר 25 גדודי מילואים. זאת אומרת, צה"ל לא עומד ביעדים, הוא לא מצליח לעמוד במשימות שלו, כי חסרים לו חיילים. יש בני גיוס שאפשר לגייס אותם. זה יעלה הרבה פחות כסף למדינת ישראל. אבל במקום שהממשלה תעשה את הדבר ההגיוני, אחד פלוס אחד, ותפתור את הבעיה, במקום שהיא תיכנס מתחת לאלונקה, עם ישראל נכנס מתחת לאלונקה וסוחב על האלונקה את הממשלה, שזה דבר הזוי.
הדבר הזה נוגע לי באופן אישי כשאני רואה את הדובר שלי, את היועץ שלי, אודי היקר, שיצא בעוד שלושה שבועות לסבב חמישי של מילואים. הוא קיבל צו 8 לחודשיים, וכבר עכשיו הוא אחרי 230 ימים של מילואים. יש מילואימניקים שהם כבר אחרי 400 ימי מילואים. אודי עושה כמיטב יכולתו ועוזב את מקום העבודה שלו, ואני כמובן תומכת בו ומודה לו, ומי כמוני יתמוך בו בזה שהוא הולך למילואים. אבל אודי התחתן לפני פחות מחודש – הייתי בחתונה שלו – עם בת זוגו המקסימה איילת, ואיילת בלחץ. היא בלחץ כי הוא חוזר שוב למילואים, והוא שוב הולך לסכן את עצמו, והיא בלחץ. היא כלה שזה עתה התחתנה, והיא צריכה לוותר שוב ולתת לו להתגייס למילואים. וחשבתי לעצמי שאני כמובן, בטח ובטח כשליחת ציבור וכנבחרת ציבור, תומכת בו בזה שהוא הולך למילואים. אבל תחשבו על כל העסקים וכל מקומות העבודה ברחבי מדינת ישראל שהחבר'ה שלהם הולכים ובאים, הולכים ובאים. כמובן, זה גם פוגע במילואימניק עצמו, בראש ובראשונה, ובמשפחתו, במעגלים שלו. אבל גם למקומות עבודה זה מאוד מורכב.
נראה לי שזה מספיק חשוב בשביל עוד משפט.
משפט אחרון. נכון, המילואימניקים שלנו זה באמת בראש סדרי העדיפויות.
אז מכאן אני רוצה להגיד קודם כול תודה גם לאודי וגם לחברים שלו, ולכל המילואימניקים שלנו שנותנים מעצמם הרבה מאוד, והגיע הזמן שסדרי העדיפויות בממשלה הזאת ישתנו. יש את מי לגייס. תודה.
470 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.