אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, בערב יום הזיכרון האחרון התחולל פוגרום. פוגרום של ממש. הפוגרום הזה התחולל בליבה של מדינת ישראל, בעיר מרכזית בשרון, ברעננה, כאשר עדר מוסת של כהניסטים תקף אנשים שהתקבצו לטקס זיכרון שלא היה לרוחם, טקס זיכרון ששודר לצפייה בבית הכנסת הרפורמי ברעננה. העדר המוסת היה של כהניסטים, אבל הגורמים המסיתים ממש לא הגיעו רק ממפלגתו של איתמר בן גביר. הגורמים המסיתים הגיעו מלב מפלגת השלטון, מפלגת הליכוד. יושבת-ראש סניף הליכוד ברעננה הסיתה את אותו עדר אלים, ולאחר מעשה האלימות עוד התגאתה בכך והודיעה שזוהי רק יריית הפתיחה.
אפשר להתווכח על טיבו של טקס הזיכרון המשותף למשפחות שכולות ישראליות ולמשפחות פלסטיניות. אפשר לאחוז בעמדה שהטקס הזה לא צריך להתקיים דווקא ביום הזיכרון – אני את יום הזיכרון ציינתי יחד עם חבריי ועם משפחתו של חבר נעוריי שנפל ברצועת הביטחון – אבל על דבר אחד אי-אפשר להתווכח, והוא שהאלימות, שקריאות מוות לערבים ו"שיישרף לכם הכפר", שהרצח בעיניים של אותם מפגינים, האש הנוראה הזו מאיימת לשרוף את כולנו.
ציוץ לא נשמע מהצד הזה של המליאה. אף חבר כנסת בקואליציה לא מצא לנכון לומר מילה אחת על סלעים שמושלכים אל עבר חלונות בית כנסת. בית כנסת שהוקם, אגב, על ידי רב שאיבד את בנו ברצועת הביטחון בלבנון. בית כנסת של נערים שעלו בו לתורה בבר-המצווה, ונפלו כעבור כמה שנים בשדות הקרב. אף חבר כנסת מהקואליציה. וכן, גם התגובות מגורמים נוספים בחברה הישראלית איחרו לבוא.
ואני מודיע לכם, אנשי הקואליציה, שאנחנו לא נאפשר לכם להחריב את הבית השלישי בשנאה העזה שלכם לכל מי שמנסה להציג חזון אחר לכיוון ולדרך של החברה הישראלית. לא ניתן לכם להצית את אסמיה של מדינת ישראל.
261 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.