מכובדי היושב-ראש, בכל פעם שאש עולה ביערות, בשמורות, בשטחי טבע, אני באופן אישי – ואני מאמין שרוב מוחלט של אזרחי המדינה, מרגישים שהאש הזו שורפת בלב. כי מה לעשות, אנחנו חלק מהטבע, אנחנו חלק מהאדמה. כואב לנו על הטבע הזה, כואב לנו על השמורות, כואב לנו על היערות, כואב לנו על החיים הנוספים שנמצאים בתוך השמורות והיערות האלה.
אבל מה אנחנו פוגשים אחרי זה? מהקואליציה המטורללת הנוכחית יוצא המסית והמצית, השר לביזיון לאומי כדי להפנות אשמה לחברה שלמה, כאילו היא אשמה בשרפות המשתוללות ביערות או בשטחי טבע אחרים. איפה היה כזה דבר? איפה היה שיגעון כזה? איזו מין מממשלה זו? במקום להיערך כדי שזה לא יקרה – אני יודע שקבוצת חברי כנסת, וביניהם החבר שלי לסיעה ואליד אלהואשלה, פנו בבקשה לקיים דיון מהיר בוועדה לביטחון לאומי כדי לבדוק את היערכות המדינה לשרפות בעקבות השרפות שהיו בארצות הברית לפני כמה חודשים. הקואליציה לא מצאה זמן לכנס את הוועדה כדי לדון בהיערכות המדינה לאפשרויות של שרפות, אבל יש לנו שר מסית ומצית שיצא כדי לשרוף את מרקם היחסים בין החברה הערבית לבין שאר אזרחי המדינה ובכלל עם המדינה.
כל אזרח שיש לו דעה שקולה ועוקב אחרי הדברים איננו יכול אלא לצאת מתוסכל מהמציאות הנוראית שאליה הגענו עם פרחחים חסרי אחריות שמכהנים בתפקידים בכירים, שרים בכירים במדינת ישראל. אני רוצה לקוות, היושב-ראש, שהקואליציה שלך תלך לעולמה מהר ככל האפשר.
216 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.