כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על הכפר טובא-זנגרייה, זה יישוב בדואי שנמצא בצפון, מול ראש פינה, ומונה כ-7,000 תושבים. פנו אליי כמה תושבים שלא מפנים אצלם אשפה כבר כמה שבועות, ואז התושבים נאלצים לטפל בזה ולשרוף את הפסולת במקומות, בשביל לפנות את זה. היו ביישוב לפני שבועיים בערך גם הריסות בתים. יש חוסר תקצוב. יישוב שנמצא בסולם סוציו-אקונומי בדרגה 3, שזה אומר יישוב עני; ראש המועצה נבחר לפני שנה, הוא לא מצליח לטפל בכלום. הריסות בתים מצד אחד, ולא נותנים לו לטפל בזה; פינוי פסולת, כי לא משלמים לקבלן לאיסוף הפסולת, ועוד, ועוד ועוד, ואין מענה. זו רק דוגמה אחת ליישוב - - -
אני הייתי שם. לפי הנתונים זה בית בתוך היישוב.
זה לא בית שנמצא בהיקף של היישוב. זה בתוך היישוב, בין הבתים. היה אפשר לתת לראש המועצה, יחד עם רמ"י, להגיע להסדר עם התושבים בלי להרוס בתים. הריסת בתים צריכה להיות הפתרון האחרון. אבל נוסף לכול, זה יישוב שלא מצליח להתקיים, כי בסך הכול, כמה ארנונה של בתים יכולים לגבות?
מולם יש את ראש פינה, שיש לה אזורי תעשייה, שיכולים גם לגבות שם, ויש להם הכנסות. אבל ביישוב טובא-זנגרייה אין להם אזור תעשייה. הוא היישוב הערבי היחיד שנמצא שם. במקום שיהיו שיתופי פעולה של יישובים באזורי תעשייה משותפים, שיכולים לייעל ולהעלות את הרמה של היישוב וההכנסות בשביל לטפל בתושבים כמו שצריך – זה לא קיים.
ולכן אני אומר, כל הקיצוצים שנעשים בשלטון המקומי פוגעים בעיקר ביישובים שמדורגים בסוציו-אקונומי נמוך, ובעיקר ובמיוחד היישובים הערביים והבדואיים בצפון. אני פונה לשר הפנים משה ארבל, ומבקש ולקחת את הנושא, לטפל בנושא הזה של טובא-זנגרייה, ולתת פתרון פעם אחת ולתמיד. תודה.
264 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.