מה, אתם לא מאמינים שהבן אדם מדבר מהלב?
וזה המקום שבו השם שלו. מדבר אל השם.
לכיסא.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-577 לטבח 7 באוקטובר. 577 ימים מאז המחדל הנורא שהחריב אלפי משפחות בישראל. ברגע זה ממש מוחזקים ברצועת עזה 59 חטופים ישראלים בשבי החמאס. שום דבר לא חשוב יותר מלהחזיר אותם כמה שיותר מהר. יש הרבה נושאים שמדאיגים אותנו, ואנחנו מדברים ודנים בוועדות, אבל החזרת החטופים היא הדבר הראשון שאמור להדאיג אותנו. במקום להציב את השבת החטופים בראש סדר העדיפויות, ממשלת 7 באוקטובר הזו רצה לעוד סבב של לחימה. במקום להילחם על חייהם של החטופים, הממשלה נלחמת על הכיסאות שלה. איזה עוד סימנים אתם צריכים כדי להבין שאתם נוהגים בחוסר אחריות משווע? הרמטכ"ל אמר אמש באופן מפורש: אם נצא עכשיו ללחימה רחבה, נאבד את החטופים. וזו לא פרשנות. זאת עובדה שהוצגה ישירות לראש הממשלה ולשרים. בכל זאת, הם בחרו להמר על חייהם של החטופים. הם בחרו להפוך אנשים חיים לכלי משחק פוליטי. זה לא מגיע להם, וזה לא מגיע למשפחות המדהימות שנלחמות על יקיריהן כבר למעלה משנה וחצי.
לפני כל דיבור על מטרות, לפני כל דגל שתניפו, יש 59 אנשים שצריכים להיות כאן איתנו. אלי שרעבי, שהוא עצמו היה חטוף, אמר משפט אחד שמסכם את הכול: להחזיר חטופים זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר.
ואני אומרת מכאן: מה שנעשה פה, בבית הנבחרים ובממשלה, זה עקום. זה ממש ההפך מהישר. כי מי שבוחר להפקיר את החטופים בשביל עוד כותרת פוליטית ועוד הישרדות שלטונית, יש לו דם על הידיים. ומי שיודע שהחיים של החטופים תלויים בכל רגע ובכל זאת מתעקש להסלים את המלחמה, למעשה חוטא לערכים שעליהם הוקמה וקמה מדינת ישראל. החובה הראשונה של הממשלה כלפי האזרחים היא להגן על חייהם. לא להפקיר אותם. לא להקריב אותם. אבל זה מה שאתם עושים. אני קוראת לחברי הקואליציה: אל תהיו שותפים למופע האימים הזה. יש לכם תמיכה מלאה מהציבור. העם דורש: תחזירו את החטופים עכשיו. תודה.
309 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.