קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תקשיב, סימון, אולי יש עוד משהו שתוכל ללמוד. לא בטוח, אבל אני אנסה.
אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, בפרקי אבות לימד אותנו אבטליון: "חכמים, היזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות" – תיזהרו בדברים, אל תשאירו אותם לפרשנויות, כיוון שגם אם אתם מתכוונים לגאולה ולטוב, זה עלול להוביל לגלות ולרע. וזה נכון לחכמים, וזה נכון לכל איש ציבור שדבריו נשמעים ומשפיעים. ואני נזכרתי במשנה הזאת כששמעתי היום בזעזוע עמוק ובכאב רב את הדברים של ראש האופוזיציה יאיר לפיד. ואני אומר לך, יאיר, כמה שגיאות נוראיות וטרגיות אפשר לעשות בשלושה משפטים.
עכשיו אני אומר לך, אדוני היושב-ראש ואזרחי ישראל, מה אמר היום לפיד. שלושה דברים – 1. אם ישראל תחזור להילחם החטופים ימותו. 2. הטענה שאפשר להחזיר אותם במבצע צבאי לא עמדה בשום מבחן. והכי נורא – 3. חזרה למלחמה פירושה מותם של החטופים.
זה הטקסט שלו. אני מקריא לך מהטקסט, כמו שמופיע בפרסום שלו. ואני רוצה להשיב גם לך, סימון, ראשון – ראשון ואחרון – אחרון, בתקווה שראש המפלגה שלך יחזור בו.
דבר ראשון, אומר לפיד, אם ישראל תחזור להילחם, חטופים ימותו. סליחה, סליחה, אם ישראל תחזור להילחם, מה שבטוח זה שחיילים ימותו. מדינה אומרת כאקסיומה, כאמירה אפריורית מקדמית, שאי-אפשר לחזור להילחם – למה? כי ימותו. נכון, יכולים למות גם חטופים, יכולים למות בוודאי חיילים, וברור שצה"ל צריך לעשות הכול כדי שלא ימותו אלו ואלו, כמה שפחות. אבל מדינה שלא מסוגלת להשקיע דם, יזע ודמעות – שלא תילחם כי אולי יש איזושהי מחשבה שייהרגו אנשים – זאת מדינה שלא יכולה לשרוד. האמירה הזאת היא מופקרת ומסוכנת.
דבר שני – הטענה שאפשר להחזיר את החטופים במבצע צבאי לא עמדה במבחן. בדיוק הפוך. ומי שבוועדת חוץ וביטחון יודע שזה בדיוק הפוך – זה עמד במבחן פעמיים. גם ב-27 באוקטובר 2023, אם יש משהו מרכזי גם בחומרים המודיעיניים שגרם לסנוואר – לצערי הרב, בטעות – כשהוא חשב שאנחנו כובשים את רצועת עזה, רם בן ברק, מה הוא אמר? הודנה, הודנה, במונחים שלו, בחומרים. הודנה – למה? לרענן את הכוחות. זה גם הצידוק הדתי היחיד. אגב, אותו דבר עכשיו. המבצע של 162, פינוי האוכלוסייה מצפון רצועת עזה – מה גרם לעסקה? למה אי-אפשר לומר את האמת? ולפיד אומר: הממשלה משקרת.
זה גרם במבחן – האמת היא שרק כשהאסלאם הזה, הרדיקלי, על ארבע, יש לו צידוק דתי בכלל לעשות הודנה, וזה קרה פעמיים. אז לומר שזה לא?
ודבר אחרון והכי נורא שאמר היום חבר הכנסת לפיד – – –
דבר אחרון, דבר אחרון, וזה הדבר הכי נורא והכי טרגי שהוא אמר, ואני יודע שהוא לא מתכוון לזה, יאיר לפיד. אין לי ספק שהוא לא מתכוון לזה, אבל הוא אמר את זה, וזה נורא, כי זו עלולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה – לומר שחזרה למלחמה פירושה מותם של החטופים. אוי, אוי ואבוי לנו. את מי זה משרת, רם? את מי זה משרת? כמה זה משרת את הצד השני לומר דבר כזה. כמה זה נוראי, כמה זה טרגי.
שלושה דברים, שלושתם לא נכונים. הגיע הזמן, כמו שאמר לפיד, באמת לומר את האמת, ובעיקר לא לפגוע בחטופים. בעיקר לא לפגוע בחטופים, יאיר לפיד.
487 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.