קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 521 ימים, 59 חטופים בעזה, 24 מהם ממש נמצאים עכשיו בסכנת מוות ממשית. 521 ימים של תופת וייסורים עוברים על החטופים ועל משפחות החטופים. אנחנו יודעים בדיוק מה עובר עליהם עכשיו. אי-אפשר להגיד יותר: לא ידעתי, לא שמעתי, לא משכו בדש מעילי. לא מדובר בספקולציות, לא מדובר במודיעין. מדובר בעדויות חיות מהחטופים ששבו, שדיווחו על הרעבה מכוונת, על מחסור במים, על עינויים, על בידוד ועל גיהינום יום-יומי. בסוף השבוע האחרון צפינו באות החיים של החייל החטוף מתן אנגרסט, סרטון מצמרר שלא מותיר מקום לספק. אמו ענת, הלביאה, אמרה שמבט הייאוש ניכר בפניו של מתן, וגם מתן עצמו אמר שהוא כבר מאבד תקווה. והממשלה? הממשלה עדיין גוררת רגליים. הממשלה לא כלואה בשלשלאות במנהרות החמאס.
היום בוועדת החוץ והביטחון דיבר קובי, אביו של אלון אהל, וסיפר שאמרו לאלון שהוא ישתחרר ב-8 במרץ במסגרת העסקה. אבל אלון לא שוחרר ב-8 במרץ. הוא נותר לבדו; הוא נותר מורעב; הוא נותר פצוע קשה בעינו וכבול בשלשלאות. איך יכול להיות שהכתובת של משפחות החטופים הפכה להיות ארצות הברית? איזו אוזלת יד של הממשלה המנותקת הזאת. איך יכול להיות ששליח ארצות הברית, אדם בוהלר, מנהל משא ומתן ישירות עם חמאס מעל הראש של ממשלת ישראל? זה קורה כשיש ואקום; זה קורה כשראש ממשלה לא נותן גיבוי לצוות המשא ומתן; זה קורה כשמתמהמהים בשליחת צוות המשא ומתן. לא שולחים אותו ביום ה-16, וכששולחים אותם לדוחא כבר לא נותנים להם גיבוי. ממשלה שהפקירה את אזרחיה ב-7 באוקטובר חייבת להשיב אותם כעת; ממשלה ששלחה חיילים לשדה הקרב חייבת להם, מחויבת להם. כל יום שעובר הוא חרפה מוסרית, וזו עדות לכשל מנהיגותי של ממשלת 7 באוקטובר בראשות ראש ממשלת 7 באוקטובר, ושום דבר לא יסיר את הכתם הזה ממנו. הממשלה חייבת להתעורר ולא לספק תירוצים. הדבר הראשון בסדר העדיפות הוא החטופים.
בחמאס אפשר יהיה לטפל אחר כך. צבא ההגנה לישראל ידע לחזור להילחם אחרי השבת החטופים, הוא ידע לחסל את תשתיות חמאס ולבוא חשבון עם כל טרוריסט שיחזור לעסוק בטרור, ולטפל בכל משגר ובכל רקטה שתשוגר על מדינת ישראל. עכשיו צריך להחזיר את החטופים. את כולם עכשיו.
331 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.