קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גילוי נאות, אני כבר הפסקתי להתפלא מהמעשים של הממשלה הכושלת הזאת, ועדיין השרים שלהם מדי יום איכשהו מצליחים לשבור שיא חדש של ניתוק וצביעות. ראיתי היום ששר האוצר כאן בכנסת אשכרה אמר בישיבת הסיעה שלו את הדברים הבאים: כמו שכבר אמרתי, אף אחד לא ייקח את התקציב כבן ערובה לדרישות פוליטיות. אף אחד? רק שהוא שכח להוסיף – אף אחד, למעט העסקנים מטעמו, שיקבלו כחצי מיליארד שקלים מהכספים הקואליציוניים; אף אחד, למעט המפלגות החרדיות, שלוקחות לפחות, לפי החישוב שלי, 2.5 מיליארד שקל של תקציבים פוליטיים.
הקואליציה הזאת, ראש הממשלה הזה, שר האוצר הזה, בתקציב הזה לקחו את כל אזרחי מדינת ישראל שעובדים, משרתים, משלמים מיסים, כבני ערובה. בני ערובה של השחיתות, של החמדנות, של חוסר האחריות הלאומית. 5.6 מיליארדי שקלים הכספים הקואליציוניים – לדעתי שיא של כל הזמנים בעת המלחמה, על חשבון המילואימניקים, על חשבון המפונים, על חשבון שיקום הדרום והצפון. הממשלה הורידה יום הבראה אחד מכל עובד במשק, מה שיכניס לקופת האוצר כ-1.3 מיליארד שקלים בשנת 2025, וכמה שעות אחרי, ממש כמה שעות אחרי, היא אישרה תוספת של אותו סכום בדיוק, אותו סכום, 1.3 מיליארד שקלים, אפילו לא התאמצו לשנות אותו, למשתמטים בישיבות.
אנחנו כולנו בני ערובה, בני ערובה של הקואליציה, שהיא חסרת בושה וערכים, קואליציה שמחריבה את המדינה הזאת ומחסלת את עתיד הילדים שלנו. עוד נשנה את זה ועוד נשלח אותה הביתה, וזה יקרה בקרוב. תודה רבה.
226 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.