קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-בראש. חבריי חברי הכנסת, היום בדיון בוועדת נגב-גליל הגיע השר שיקלי, שהוא בכלל שר התפוצות, להציג את התוכנית שלו להסדרת היישובים הבדואיים. בתחילת הדיון מספר לנו שיקלי על רהט, מתאר אותה, מה אני אגיד לכם – סביון. יש אפילו קאנטרי ברהט, שזאת הבריכה היחידה שקיימת ל-300,000 תושבי הפזורה. וגם הקאנטרי הזה, מי שהביא אותו זה סימון דוידסון שלנו, שנלחם על זה בקדנציה הקודמת כדי שגם הילדים הבדואים יוכלו ללמוד שחייה כי יש שם המון המון תאונות. שאלתי אותו מתי הוא היה, אז הוא אמר שהוא נמצא שם הרבה. השאלה היא אם הוא נמצא שם גם בלילה או אם היה שם בלילה אי פעם.
היחס של המדינה לנגב בכלל ולבעיה הספציפית הזאת בפרט – אני רוצה לספר לכם משהו מצחיק: הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים עברה שבעה משרדים מיום הקמתה, שזה, לא יודעת, 15 שנה. היא הייתה בבינוי והשיכון, עברה למשרד ראש הממשלה, למשרד החקלאות, למשרד הכלכלה, למשרד העבודה והרווחה, לשוויון חברתי, והיום היא יושבת במשרד התפוצות. מה הקשר למשרד התפוצות? לאלוהים פתרונות.
עוד דבר שגיליתי השבוע: ברשות לפיתוח התיישבות הבדואים יש כ-78 משרות, ומתוכן שתי משרות הן של אנשים מהמגזר הבדואי. הגיוני בסך הכול. אתם רוצים לפתור בעיות, אתגרים, במגזר הבדואי, כדאי שתערבו את האוכלוסייה, שתסביר לכם בדיוק מה האתגרים ומה הבעיות ומה הפערים. אי-אפשר לנהל את זה מעל הראש שלהם. ולמה אני נלחמת על זה? לא רק כי הם אזרחי מדינת ישראל; כשבפזורה יש בעיות, גם אנחנו סובלים.
עכשיו, תסבירו לי, יד קשה והריסת בתים – אני לא בעד בנייה לא חוקית – אבל למה שאזרח בדואי ירצה להיכנס לגור בעיר שאין בה פינוי אשפה, אין בה חינוך ראוי, אין בה תשתיות, אין בה חשמל ראוי, אין בה תאורה, אין בה מגרש משחקים? למה? מה יניע אותו לעזוב את החלקה שלו, שהוא טוען שהיא חלקת אבותיו – אלוהים יודע, זה בדיונים בבתי משפט – ולעבור לגור בבניין בתוך עיר שהמדינה לא משקיעה בה כספים? לא ברור, אולי לעמיחי שיקלי יהיו תשובות. תודה.
314 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.