צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ה–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את המילים הבאות אני רוצה להקדיש לאותם מנהלי בתי ספר חרדים, כלומר אלו שאחוזים חרדה מדוכני תפילין. בחודש תמוז תש"ד, בעיצומן של מלחמת העולם השנייה והשואה, לאחר שמקיבוץ שער הגולן הוצא ספר תורה שהובא לשם עבור ההורים של אנשי הקיבוץ, כתב אלתרמן את השיר "הקלריקל הקטן": "להורים חופשיים – זוג מוכר לי מאוד, / נולד ילד חמוד וחופשי בדעות. / אך בטרם הילד עמד על רגליו, / כבר הרגישה האם והרגיש גם האב / כי בזה התינוק, במין דרך פטאלית, נשתרשה נטייה חזקה, קלריקלית! / ערב-ערב שאל הוא, אותו קלריקל, / מה למטה ומה בשמיים מעל, / מי מוציא כוכבים להאיר בלילות – – – / מי מוריד הטללים, וכמו זה שאלות – – – / אך ידעו ההורים, עד נפשם כמעט קצה, / לעמוד איתנים למול כל פרובוקציה, / וענו לו בנחת תשובות ביולוגיות, פיזיות, כימיות, אנתרופולוגית. // ומובן שהאב, גם האם, שניהם יחד, / עוד חיכו לעיקר, באימה ופחד. / לא לשווא! יום אחד, את הוריו הבוהים, / הפיליסטר שאל האם יש אלוקים. / נדהמו אב ואם והחלו לחזות: / איך הגיעה אליו השמועה הלזאת? / והובא לשיחה משפחתית זה הסעיף, / והוחלט: זאת סיפר לו הסב שבצריף. / אך הסבא נשבע בדמעות שליש, / שאת זו השמועה לא סיפר הוא לאיש. / ובזמן התפילה כה נזהר הוא כל יום, / שנכדו לא ייגש אליו, חס ושלום. / והינו מתפלל בנשימה עצורה, / שנכדו לא ישמע את השם הנורא. / והצריף הוא סגור ואטום בתכלית, / שנכדו לא יראהו עטוף בטלית. // ועלתה הצעה אז: לקראת הבאות, / להגן על הילד מפני השפעות. / ולשמור את נפשו הרכה ופתיה / מגורמי תעיות ותהייה. / אך היה שם חבר הגיוני ומיושב / שאמר, בלי לחזור פעמיים: / לשם כך יש לקום ולהסתיר מפניו, / קודם כול, אדמה ושמיים. / כל כוכב הוא לילד כמין פרובוקטור, / אך בזה העולם הסוער וניתך, / שום מרקסיסט לא גדל עוד בתוך אינקובטור, / ואולי פחדנות היא לשמור אותו כך. / קצת עלוב ייראה המרקסיסט שיחרוג / מקופסת חינוכו, מעוטף כאתרוג. / לוחמים ותיקים, אב, מורֶה ומורָה, /אל תהיו פוחדים כה מעין הרע". סוף ציטוט. כמעט כל השיר.

ואני מוסיף: תפסיקו לפחד כל כך. עם ישראל חזר מבית הקברות של הגלות לתחייה לאומית בארצו, ועם ישראל הולך וחוזר לזהותו היהודית. ובמקום להילחם בזה, פשוט תצטרפו. תצטרפו. תודה.