קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. אבל היום, אדוני היושב-ראש, אני לא מדברת רק על הטרור הערבי, אני מדברת על תופעה מסוכנת לא פחות, הטרור והאלימות האנרכיסטית נגד מתיישבים וחקלאים ביהודה ושומרון. בשבת לפני שבוע התרחש אירוע שלא ניתן לעבור עליו לסדר-היום. פעיל שמאל קיצוני בשם דניאל קרונברג הגיח משום מקום ודרס חקלאי יהודי שרעה את צאנו. הוא לא הסתפק בכך אלא ניסה לגרור אותו בעודו שוכב פצוע על הקרקע. האירוע האכזרי תועד במצלמות. הוא ממחיש עליית מדרגה מסוכנת באלימות המופעלת נגד אזרחי ישראל ביהודה ושומרון.
זה כבר לא רק התפרעויות, לא רק פרובוקציות, זו אלימות פלילית לכל דבר ועניין. לא סתם אלימות, אלא אלימות מאורגנת ומכוונת בשיתוף פעולה הדוק עם פורעים ערבים ומדינות אנטישמיות. המטרה היא אחת: לסלק ולנשל את היהודים מעל אדמתם, לערער את הריבונות הישראלית ולפגוע פיזית במתיישבים וברועי הצאן היהודים, ובסוף – במפעל ההתיישבות. זה לא אירוע בודד. זו מגמה מסוכנת. מתיישבים ורועי צאן יהודים מותקפים חדשות לבקרים. ונדליזם והתעמרות בהם ובעדריהם הפכו דבר שבשגרה. שוב ושוב אנחנו פוגשים את אוזלת היד מול אותם אנרכיסטים שמרגישים חסינים מפני החוק. הרועה הפצוע הוא לוחם ששירת בעזה, הוא נפצע קשה בקרבות למען המדינה שלנו. הוא עבר תהליך שיקום ארוך ומפרך והותקף באופן אכזרי, כשהוא זועק מכאב, והתוקף ממשיך ללא רחם. זו לא סתם תקיפה. זו אכזריות מכוונת, זו רדיפה המונעת משנאה למפעל החלוצי של ההתיישבות במדינת ישראל. בשבוע שעבר הגשתי יחד עם עוד חברים הצעה דחופה לסדר-היום בעניין, ולצערי היא לא התקבלה. אז אני שואלת כאן היום: מה עוד צריך לקרות כדי שמדינת ישראל תתעורר? תודה רבה.
270 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.