קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לשבת כאן, לשמוע את דברי הבלע, באמת דברי בלע והסתה כל כך חמורים כנגד ציבור גדול במדינת ישראל.
חבר הכנסת דוידסון, הסבא והסבתא, דורות, דורות על דורות שחלמו לשוב לציון, חלמו לשוב לציון ברחמים, באו לכאן לא רק בגלל שזו ארץ זבת חלב ודבש, באו לכאן כי זה ערש מולדתנו.
כאן נטועים השורשים של המורשת, של תורת ישראל, של עם ישראל. הכול נמצא כאן. ואתם באים כל כך בשנאה. כן, אז יגיעו עוד כמה שקלים, עוד כמה מאות מיליונים, ללומדי תורה. אתה לא מתלונן שסטודנטים למדעי הרוח באוניברסיטה גם כן מקבלים מלגות בלי הגבלה.
זה לא מיליארדים. תראה איך הפה שלך נוטף שנאה, נוטף ארס. לא כואב לך על המיליארדים שמקבלים מוסדות התרבות, מדעי הרוח. מה, יהדות היא לא מדע רוח מספיק חשוב בעיניכם? ועל מה אתם מדברים? עולה עודד פורר, מדבר: חוק ההשתמטות, חוק ההשתמטות. אתם, בממשלה שלכם גנץ הביא חוק גיוס שהוא צל לעומת חוק הגיוס שאנחנו רוצים להעביר. הוא מחוויר לעומתו. אנחנו משווים את יעדי הגיוס בקרב הציבור החרדי בתוך כמה שנים ליעד הגיוס הכללי באוכלוסייה. לא היו דברים כאלה. יש הסכמה כמעט רחבה. גם מי שלא מסכים מוחה במחאה רופסת או שותק. יש כאן חוק גיוס אמיתי – ששיעור מאוד גדול בקרב הציבור החרדי שאין תורתו אומנותו יתגייס. מקימים – הצבא סוף-סוף מבין שכדי לגייס את הציבור החרדי צריך להקים חטיבה חרדית, לאפשר להם לשמור על אורח החיים שלהם. למה אתם באים כאן כל כך נוטפים שנאה וארס כלפי לומדי תורה? מה כל כך כואב לכם? זה ממש – בפורים, מה בא? המן. אני לא משווה אתכם להמן, אבל המן בא ואומר לאחשוורוש: העם הזה, עם ישראל, הוא כל היום עסוק בשה"י פה"י. אתה יודע מה זה בשה"י פה"י, היושב-ראש? שבת היום, פסח היום. היהודים, תמיד יש להם תירוץ למה לא לעבוד – כי היום שבת, היום פסח, היום לומדים תורה, היום הולכים לשיעור. מה כל כך כואב לכם שיהודים לומדים תורה, שומרים על הגחלת? אלו שתורתם אומנותם, תלמידי חכמים, אלו שיהיו רבנים, אלו שיעשו נישואין.
נכון, יש כאלו שמסוגלים לעשות ספרא וסייפא. וזה הכי טוב בעיניי, ואני אמרתי את זה. מבית המדרש הולכים עם טלית ותפילין, וספר תורה בזרועותיהם, לצבא ולמלחמה. יש כאלה שאומרים: נתחלק בינינו בנטל. נגיע לאותו יעד גיוס כמו הציבור הכללי באוכלוסייה. מה זה כל כך כואב לכם? אז מה? מה, אברך מקבל משכורת כמו שמקבל סטודנט? אני הייתי סטודנט. אני דוקטור להנדסת תעשייה וניהול. לא קיבלתי מלגות על ימין ועל שמאל לאורך שנים ארוכות? אז מה? אז אברכים יקבלו כמה מאות שקלים בחודש – כאלו שתורתם אומנותם. הם שומרים על המורשת בשבילכם. מה יהיה בלעדיהם?
אם יש היום בינינו כאלו שהם בורים ועמי ארץ במורשת, מה יהיה עוד דור, מה יהיה עוד שני דורות? מה יהיה? באמת, אני עומד כאן כל פעם נדהם מחיצי הארס, מההסתה הזו כלפי הציבור היקר הזה, ואני מזדעזע. אנחנו חוגגים את חנוכה, חוגגים את פורים. לאורך כל הדורות ניסו להילחם, ניסו לפגוע דווקא בשבת, חודש, מילה, לפגוע בלומדי התורה. התחבאו במערות, למדו תורה. מה האיום? מאיפה הגענו? מה המורשת שלנו?
המורשת שלנו זה לעמוד כאן, במליאת הכנסת של מדינת ישראל, של עם ישראל, ולשלוח חיצים כנגד לומדי תורה? באמת, אני לא מצליח להבין אתכם.
513 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.