קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על נושא חשוב – נפצים, או כמו שבשכונה אנחנו קוראים לזה נפצים, במלעיל. אדוני היושב-ראש מכיר את זה? תהיה איתי רגע.
בעוד מספר ימים חג פורים. אושר, אתה מכיר את זה מחולון, לא?
קפצונים, פיקות. בעוד מספר ימים חג פורים, ובכל חג פורים בשבוע שמקדים לחג, מאז שאני הייתי ילד, חלק מאווירת החג היה לפוצץ נפצים. חלק מהנפצים האלה עושים רעש שמרעיד את חלונות הבית, חלק מעלים עשן, ומה שבטוח הם לא עושים טוב להלומי הקרב ולפוסט-טראומטיים. הריח של אבק השרפה והרעש מחזיר את התמונות מן הקרב.
ואני ראיתי רשויות מקומיות שהעלו קמפיינים בנושא, גם בבתי הספר. שאלתי את הבן שלי – דיברו איתם אבל לא מספיק. עדיין יש ילדים שבוחרים ליהנות בדרך הזאת, למרות שזה פוגע בהרבה מאוד אנשים. רגע לפני שעליתי לכאן דיברתי עם הבן שלי, ושאלתי אותו מה הוא ממליץ לעשות, כי זאת בסופו של דבר הבמה המרכזית; מדברים כאן על נושאים כל כך חשובים – האם הנושא הזה מספיק חשוב כדי שאני אדבר עליו. הוא ביקש ממני לדבר על הנושא ולפנות להורי הילדים ולומר להם שידברו עם הילדים שלהם, שמעשה השטות הזה יכול באמת לפגוע בלוחמים ובלוחמות שלנו ובכל אדם שמתמודד עם פוסט-טראומה. להסביר לילדים שנפצים זה פעם אחת מסוכן, כי אפשר להיפצע, ופעם שנייה זה פוגע. ואז אמרתי לו: מי יראה את זה? הוא אמר לי: גם אם אבא אחד או ילד אחד יראו את זה, ואותו ילד לא ישתמש בנפצים ונעשה טוב לבן אדם אחד, הצלחנו.
אז אולי זה לא נושא הכי חשוב שמדברים עליו כאן, אין כאן צעקות וכל אחד עסוק בטלפונים שלו, כי זה מאוד מונוטוני ומשעמם. נכון, טלי? את בדרך כלל מקשיבה.
אושר מסמיק, כי נראה לי שהוא עדיין משתמש בנפצים.
מעבר לעובדה שזה מאוד מסוכן, יש חוק ויש חוקים – –
– – אני חושב שעל מוסר ועל אחריות ועל אנושיות אנחנו לא צריכים לחוקק חוקים. אנחנו יכולים לדבר עם הילדים שלנו.
הכול עניין של חינוך. אני אומר, אם כל אחד ייקח על עצמו – כמו שאתה אומר לפעמים דבר תורה, זאת גם מצווה – שכל אחד ידבר עם הבן או עם הבת שלו ויגיד: חבר'ה – – –
המשטרה אוכפת – המשטרה צריכה לאכוף. רק ברשותך, משפט לסיום.
אנחנו יכולים לבנות על המשטרה, ואנחנו יכולים לחוקק חוקים. אבל מספיק שכל אחד ידבר ויסביר לילדים שלו את החשיבות – אני חושב שעשינו דבר אחד או שניים. תודה רבה.
390 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.