קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחר תתחלנה ההצבעות בוועדת החוקה בהצעת החוק לשינוי המנגנון לבחירת שופטים. ואני יודעת שבממשלה הזאת לא נהוג לקיים הבטחות, אבל בכל זאת אני מתעקשת. במסיבת עיתונאים ב-28 באוקטובר, שלושה שבועות אחרי טבח 7 באוקטובר, אמר ראש הממשלה נתניהו והבטיח בקולו: "הרפורמה המשפטית לא עומדת עכשיו על סדר-היום. הסרנו את חילוקי הדעות בינינו. התייצבנו יחד". שמחה רוטמן אמר לאחר הטבח: "כרגע, מבחינתי – – – לא, כל זמן שהמטרה שלנו לנצח את חמאס – – – אנו מאוחדים לניצחון". אחרי זה הוא אמר: "אני מאוד מקווה שהרפורמה הזו לא תחזור. הזמן לדבר על זה זה אחרי המלחמה". ושוב אמר בינואר: הנושא הזה יחכה לאחרי המלחמה. ואני לא חושב ששום דבר יהיה חד-צדדי. דעתי – שצריך לקדם רפורמה בהסכמה. כך אמר גם שר המשפטים: "צריך לשים את המחלוקות בצד".
והינה, בנושא הזה של הוועדה לבחירת שופטים, הנושא אולי הכי רגיש ברפורמה המשפטית ובאי-תלות הרשות השופטת במדינת ישראל, חשבנו שיש פה בשורה: יריב לוין וגדעון סער הוציאו סרטון שבו הם מדברים מילים גבוהות וחשובות על הסכמה היסטורית. תשאלו הסכמה בין מי למי? בינם לבין עצמם, לא בתוך העם. אבל מה זה משנה? גם בזה הם נאחזו, והשתמשו כמובן בדיאלוג שהם קיימו עם חבר הכנסת לשעבר יזהר שי. וכך אמר יריב לוין: היום אנחנו בוחרים בדרך של תיקון הדברים בהסכמה רחבה; הנוסחה הזו מבטאת הסכמה של אנשים מכל קצות הקשת הפוליטית. גדעון סער: "אני רוצה לבטא הערכה לזה ששר המשפטים בחר ללכת למתווה של הסדרה בהסכמה"; "בקונסנזוס רחב"; אנחנו נעביר את המתווה ברוב גדול של אופוזיציה וקואליציה בכנסת; גדעון סער צייץ: אנו שמים את הדגש על המרכיב הכי חשוב במתווה, מרכיב ההסכמה.
ואני רוצה לפנות אליכם: איך יכול להיות שבעצם אתם באים בשמה של ההסכמה, כאשר מחר תתחיל החקיקה הזאת, ובפרט לאור העובדה שגם חבר הכנסת יזהר שי הוציא ומשך את הסכמתו, ואמר: לפני שלושה חודשים יצאתי למשימה להגיע לפשרה, להפסיק תהליכי חקיקה מהותיים השנויים במחלוקת, לבצע רק דיון ציבורי רחב. אבל לצערי לא הצלחנו לגשר בין הצדדים השונים, והמערכת הפוליטית של היום איננה משקפת את רצון העם לאחדות ולריפוי. לכן אני מסיר היום את תמיכתי בתהליך החקיקה בנושא הוועדה למינוי שופטים, שאותו מובילים שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה. אני קורא לשר המשפטים יריב לוין ולשמחה רוטמן לעצור מייד את החקיקה הזו ולעצור כל חקיקה אחרת. זו איננה העת למריבות ולפילוג המתמשך.
אז בשם האחדות שבמסגרתה הבאתם את הצעת החוק הזו, אין עכשיו גם אפילו לא מראית עין של הסכמה. וגם אני קוראת מפה לעצור את החקיקה הזו כעת. תודה.
401 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.