קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול שר האנרגיה והתשתיות הכריז על הורדת שאלטר, ביטול קו חשמל, קו החשמל האחרון שעובר מישראל לרצועת עזה. כאילו, נהיה קשוח, החלטי, משדר עוצמה. אבל בפועל – אני רוצה לספר לכם את האמת – זה פשוט גול עצמי, חרב פיפיות שתפגע קודם כול בנו, באזרחים.
נעזוב רגע את הרגש בצד ונחשוב בהיגיון – הקו הזה, בינינו, לא מאיר את עזה; לא מאיר לא את מגדל אייפל וגם לא את בתי התושבים. הקו הזה לא פעל כל המלחמה. הוא חזר לפעול לפני חודשיים-שלושה, ועכשיו הוא נותק שוב. מה הקו הזה כן מזין? הוא מזין את מכון טיהור השפכים של עזה. אם לא יהיה חשמל למכון טיהור השפכים של עזה, המשמעות היא שהשפכים יזרמו ישירות לים. הזרמים הצפוניים, לאן ייקחו את הביוב הגולמי? לאשקלון, לחופי הים; חלילה, למתקן ההתפלה של המים המתוקים שלנו באשקלון. זו המשמעות של הורדת השלטר על קו החשמל הזה. באמת, חלילה, יכול להיות לנו כאן אסון אקולוגי, אסון בריאותי, שיפגע בנו, באזרחים. אז זה לא ממש להעניש את חמאס – זה לזהם את המים שלנו, וחלילה, לפגוע בתושבי הדרום, בתושבי אשקלון, בחיילים שאולי מוצבים באזור. ואם ייפגע מתקן ההתפלה, אז גם המים.
ובזירה הבין-לאומית? הרי אנחנו יודעים שאנחנו תחת עין בוחנת, ומחוות הומניטריות הן לא רק אקט של מוסר, הן כלי אסטרטגי. אז אפשר להשתמש בו כשזה באמת עם שיניים, אבל לא ככה. אז ההחלטה הזאת רק תספק תחמושת למי שמנסה להכתים את שמנו, תייצר לחץ מדיני, תחזק קולות שמבקשים להצר את צעדינו. אז על מי שר האנרגיה עושה כאן הצגה בדיוק?
עליזה, שקט. אני לא שומעת את עצמי. אה, סימון. טוב, סליחה.
מה שאני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שההחלטה הזאת לכאורה להוריד את השלטר לא תפגע בחמאס, אלא תפגע בנו – תפגע בבריאות שלנו, תפגע במעמד הבין-לאומי שלנו. ומי שירוויח מכל זה, מי שיעשה עלינו סיבוב, זה כמובן חמאס. הם ימשיכו להחזיק את האוכלוסייה כבני ערובה, הם ימשיכו להשתמש בהם ככלי משחק. הם יקבלו מתנה – לכאורה משבר הומניטרי פיקטיבי, שהוא לא באמת יהיה, אבל הם ינצלו אותו לצורכי תעמולה וללחץ מסיבי מהקהילה הבין-לאומית.
החלטות כאלה רק מקילות על חמאס להמשיך במאבק הבין-לאומי נגדנו, ואנחנו עסוקים במהלכים שמזיקים לנו. אין ספק שמדינת ישראל חייבת להשמיד את חמאס, חייבת להילחם, אבל גם חייבת להפעיל שיקול דעת. אסור לנו להיות אלה שיורים לעצמנו ברגל רק כדי לסמן איזה וי פוליטי שמטרתו לרצות את הבייס. הגיע הזמן לקבל החלטות בתבונה, באחריות, בשיקול דעת, ולא מתוך איזה דחף רגעי פופוליסטי.
394 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.