קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חברת הכנסת לימור סון הר מלך, תכננתי לדבר על משהו אחר, אבל אני באמת מתקשה. קשה לי.
אתמול הייתי במצפה דני. דיברתי שם במכינה קדם-צבאית לבנות דתיות שמתגייסות, 50 מתוך 50, לצה"ל, והיה לי דיון בצוות לאיזה מקומות נוסעים ולא נוסעים ביהודה ושומרון. ואמרתי: תראו, אני מאמין שכל ארץ ישראל שלנו. יש גם פלסטינים. תרצו, תתעלמו – הם שם. ואני לא נכנס עכשיו למה ההסדרים שנגיע, אם נגיע, יום אחד איתם.
אני, כבן אדם שגר ביהודה ושומרון ושיהודה ושומרון חשובה לו, וגם שלטון החוק חשוב לו, מתקשה להבין את שמחתה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, כמו שאני מתקשה מאוד להבין את עמדתו של השר כץ. הרי אין פה מישהו, אין בבית הזה – אני רוצה לקוות – ששלטון החוק לא חשוב לו. אין פה מישהו שלא חושב שאם אדם עבר עבירה, ולא משנה אם הוא ימני או שמאלני, דתי או חילוני, מתיישב או לא, הוא צריך לשלם על זה. גם אין פה מישהו שחושב שמעצר מינהלי זה כלי טוב בעולם אידיאלי. כולנו היינו מעדיפים, ולכולנו כדאי, ששלטון החוק בישראל יעבוד באמצעים הסדורים – הבאה בפני שופט תוך 24 שעות, מעצר וכו'.
כולנו רואים שיש ביהודה ושומרון אלימות ש-99% מתוכה היא של ערבים, ויש 1%, אולי 1%, אולי פחות, שהוא של יהודים. ואני בטוח, כבן אדם שגר ביהודה ושומרון, שאני לא רוצה שהאלימות הזאת תופנה כלפי אף אחד, לא כלפי ערבים ולא כלפי יהודים. ולכן אני לא מצליח להבין את שמחתה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. באמת לא מצליח להבין. אני לא מצליח להבין למה שאנחנו נילחם בעצמנו, בהנחה שאתה רוצה שלטון חוק, ואתה לא רוצה לפגוע באנשים חפים מפשע, אם זו הנחת העבודה. אני באמת רוצה להניח שגם היא חושבת ככה. ואם ככה, איך יכול להיות שבערב שבת האחרון, מייד אחרי החלטתו הנמהרת של השר כץ, מותקף אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט בחברון, ובאותו ערב יהודים זורקים אבנים – – –
אני רוצה להאמין שכולם רוצים את שלטון החוק. ואם בערב שבת זורקים אבנים ליד אלון מורה, אני רוצה להאמין שגם חברת הכנסת הר מלך רוצה שהאשמים ייתפסו.
דרך אגב, הבן שלי, בחור ישיבה, רגע לפני צבא, שאל לתומו: אבא, איך זה שאנשים דתיים זורקים אבנים? מה אתה אומר, משה רוט? מותר לזרוק אבנים בשבת? לא קשור על מי. זה מוקצה בפני עצמו, בטח כדי לפגוע בבן אדם.
אז אני שואל אותך, חבר הכנסת רם בן ברק: איך יכול להיות שמי שרוצה התיישבות ביהודה ושומרון נלחם במיעוט שמוציא לו כזה שם רע, פוגע ביהודים, פוגע בשלטון החוק, פוגע בערבים? נשגב מבינתי.
411 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.