קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חצי שנייה, רגע, סליחה שאני מעכבת אתכם, חברים נכבדים. יופי.
טוב, אני עושה לכם סדר. אני רוצה להאמין שחברי כנסת, לכל הפחות, הם לא עדר של כבשים, ומפעילים את הראש שלהם לפני שהם מדברים. אני מצפה מהם לפחות את זה. אני מקריאה לטובת הפרוטוקול את הוראת סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, הוראת החוק הקיים, שחור על גבי לבן, סעיף 1(א). סליחה שאני משעממת, אני עכשיו מרצה את הנושא, ורק התחלתי, אני אעשה את זה בשלבים.
"חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".
למען הסר ספק – לרבות התבטאויות שאינן אקראיות, שיש בהן אחד מאלה – אין חסינות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי – ראו חברי הכנסת תומכי הטרור שיושבים פה, שעושים זאת לא פעם; שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה; הסתה לגזענות בשל צבע עור; השתייכות, תמיכה במאבק מזוין וכו'.
זאת אומרת שעל פי החוק הקיים, שהקראתי אותו בפניכם כרגע, פשיטא של פשיטא, שחור על גבי לבן, יש לנו חסינות מפני אחריות פלילית. מה המשמעות שיש לנו פטור מפני אחריות פלילית במסגרת מילוי תפקידנו? שלחברי הכנסת יש סוברניות להיות בשום שכלם, מדי פעם, להפר או לבצע עבירה פלילית למען מילוי תפקידם או במסגרת מילוי תפקידם. ולא, נאור שירי, זה לא קנסות, זה לא פטור מקנסות בתעבורה, ולא לא לעמוד באור אדום. זה לדוגמה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שעמד כאן על דוכן העדים, ובמסגרת מילוי תפקידו סיפר לנו על שיטת חקירה, תחבולת חקירה בזויה שבבזויות שעשו לניר חפץ. והוא עשה את זה מתוך חובתו ולמען מילוי תפקידו. נכון, אז הוא הפר לכאורה צו איסור פרסום. הוא עשה את זה בשום שכלו ובמסגרת ולמען מילוי תפקידו.
ושיהיה פה ברור שעד כה, עובדתית, אנחנו לא – אף פעם לא הכשירו פה לא שוחד ולא עבירות נגד המוסר ולא רצח ולא עבירות אלימות. החסינות נועדה לאפשר את השיח הספונטני הפרלמנטרי, שזה הכלי היחיד של חברי הכנסת. ואז היועמ"שית מיארה, במסגרת הזלזול והבוז שלה לנבחרי ציבור בכלל, ולנו, חברי הכנסת מהימין, בפרט, מה עושה הגב' מיארה? יש לה שיטה לסתום פיות: אנחנו נזמין מישהו לחקירה, אפילו שעומדת לו החסינות. זאת אומרת – ואגב, פתחו סוגריים, היום הציעו בענייני הודעה על ניגוד עניינים בהצעת החוק שלי. יועמ"שית הכנסת אפשרה לי להציע את הצעת החוק, ואני כמובן אצהיר על העובדות ביום רביעי, כשהחוק יוצג בצורה מסודרת. אבל מה בעצם עושה היועמ"שית? היא, על דרך זימון לחקירה, מקום שבו עומדת החסינות המוחלטת מפני העמדה לדין פלילי, היא עושה את זה כדי להטיל אימה על חברי הכנסת, להפחיד אותם מפני המעשים שלהם במסגרת ולמען מילוי תפקידם.
ולכן ההצעה שלי אומרת, אחרי שהקראתי לכם את מה שהקראתי לכם, ואחרי שהיועמ"שית מטילה אימה על נבחרי ציבור, הצעת החוק שלי אומרת, בהמשך למה שהקראתי לכם: לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר כנסת, אלא אם כן קבעה הכנסת, ברוב 90 מחבריה, כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. הוראה זו לא תחול על חקירה פלילית שעניינה הוראת סעיף 284 – הפרת אמונים – ועבירות לפי סימן ה' לפרק ט' לחוק העונשין – כל עבירות השוחד וקבוצת עבירות השוחד, תיווך לשוחד וכו'.
אז עם כל הכבוד, חבריי חברי הכנסת, אתם לא עדר.
ולא יכול להיות שיעמדו כאן אנשים ויזלזלו בחובה של שמאל וימין גם יחד לקדש מכול וכול את הספונטניות של העבודה הפרלמנטרית והשמירה המקודשת עליה.
577 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.