קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני לא יכול להשתחרר מהתחושה הזו שנפרצו כל הגדרות בחברה הישראלית. נפרצו כל הגדרות עד כדי כך שהמוסדות שמבחינתנו היו האורים ותומים, הגם שביקרנו אותם מדי פעם, לא העזנו לחבוט בהם כמו שאנחנו עושים היום.
ממדרים אותי, אומר ראש הממשלה. הצבא ממדר אותי, השב"כ ממדר אותי. אני רוצה להגיד לראש הממשלה: אתה ראש הממשלה. בכל זמן נתון, 24/7, אתה יכול לקרוא לכל אחד ולבקש ממנו מה שאתה רוצה. ובמקום זה עומד ראש הממשלה, לצערי הגדול, בשיא עליבותו, ומדבר כמו מנהיג באיזה מדינה פשיסטית, שהופך את שומרי הסף שלו, שהופך את הצבא שלו, שהופך את השב"כ שלו, לאויבי העם. ואנשים מחרים-מחזיקים אחריו, אנשים טובים מהשורה.
ואני אומר: להיות לאומי במדינת ישראל זה לא להיות אחד שעיניו מתעוורות. איך אפשר לתקוף את השב"כ? איך אפשר שיועצים של ראש הממשלה ומקורבים פותחים את פיהם על השב"כ? יש הבדל בין לבקר – ומותר לבקר – בין זה לבין להפוך אותם לאויבי העם. אני זוכר את האמירות של ראש הממשלה כנגד המשטרה שתפרה לו תיקים. כל פעם שמעבירים ביקורת, הוא כבר הופך את מעבירי הביקורת לאויבי העם. אתה לא יכול, במדינה שלנו – וכדאי שתדעו את זה – אתה לא יכול להגיד משהו שהוא הפוך ממה שהמנהיג אומר, כי יעלה לפה השר קרעי ויגיד: אתם בוגדים. והדבר הזה מחלחל לחברה הישראלית, ותדעו לכם שזה יגיע אליכם. כי מי שנמצאים בסביבתו של ראש הממשלה, ביום שהם יגידו משהו שראש הממשלה לא רוצה לשמוע – אתם תהפכו לבוגדים.
אז הֱיו אלה שמצילים את הדמוקרטיה. תראו מה מחר עולה, איזו אסופה של חוקים שמאפיינים מדינה פשיסטית, ואתם מוחאים כפיים ונותנים לזה תוקף. אסור לכם לעשות את זה. אמר לי עכשיו – ובזה אני מסיים, אדוני – אמר לי מישהו שהגיע לחדרי, מישהו שהיה מח"ט בצבא, באמת ציוני בכל רמ"ח איבריו, אמר לי: מאיר, אני מרגיש כמו אחד שתלוי על מתח, ואתה מרגיש איך שהאצבעות שלך נפרמות ונפרמות, כי אין לך כבר כוח לשאת את זה. אמרתי לו שייאוש זה לא תוכנית עבודה. אנחנו נמשיך להיות על המתח בכל הכוח שלנו, ומדינת ישראל תהיה, כמו שתמיד היא הייתה, מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה.
339 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.