קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר ביקרתי בניחום אבלים, והתפתח שיח פוליטי סוער בערך על כל מה שבוער אצלנו במדינה, באמת, בין ימין לשמאל, תומכים, לא תומכים. אבל בשום שלב, באמת לא משנה עד כמה היו מחלוקות, לא מצאתי אחד – אחד – שתמך בחוקי הפיכה שלטונית בעת הזו. הייתה אפילו הסכמה גורפת שלהעלות חוקי הפיכה היום יסכן את העם שלנו ואת המדינה.
אתם יודעים, אתמול הסתכלתי בפושים בטלפון שלי, שמקבלים לנייד. פוש אחד על בת הדודה של שירי ביבס; הפוש השני של חטופה שחזרה שמספרת זוועות מהשבי; הפוש השלישי אזעקות בנהריה; פוש רביעי – אזעקות בשרון, קריות ועמק יזרעאל; פוש חמישי – הקואליציה תקדם את החוק הצרפתי, הידוע בכינויו חוק הכנסת כעיר מקלט; פוש שישי – ציטוט של השר קרעי: צריך לבטל את בג"ץ, ואנחנו נבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר.
לא, לא קיבלתי פוש, חלילה, על – הופנו תקציבים לתושבי הצפון, או שהממשלה עובדת על פתרונות בחינוך, או חלילה על גיוס שיקל על חיילי המילואים. לא. אתם יודעים מה ההתעלמות מהמציאות הזאת מזכירה לי? את האוהל של חיזבאללה. אתם זוכרים את האוהל? בדיוק כפי שהממשלה הזו התעלמה מאוהל החיזבאללה ואפשרה לאויב במודע לפעול בתוך שטחי מדינת ישראל הריבונית, ובעצם התנהלותה הובילה אותנו לאסון הגדול ביותר בתולדותינו, ככה גם עכשיו, כשהמדינה אבלה, פצועה, בוערת ומפורקת, הממשלה מתעלמת מהעובדה שכל חוק של הפיכה משטרית יהרוס אותנו יותר מכל טיל שנורה בשנה האחרונה לעבר מדינת ישראל.
מלבד קומץ, קומץ, רוב הציבור הישראלי מתנגד להעלאת חוקים מסוכנים שנויים במחלוקת. תראו לי סקר אחד, אחד, שאומר שאני טועה. אחד. אבל מי שרוצה לעשות הפיכה שלטונית ולשמור על כיסאו הרקוב והמושחת, לא באמת אכפת לו מהעם וגם לא באמת מרחשי הציבור, גם לא מזה שתומך בו. לא אכפת לשלטון שרוצה לבצע הפיכה שלטונית לרמוס, לכתוש, לירוק בפרצופם של אזרחי ישראל.
אנחנו רואים את זה, את התבניתיות הזו, לא רק בחוקי הפיכה. אנחנו רואים את זה עם אוהל החיזבאללה, עם שימון מחבלים וארגוני טרור, עם ניסיונות טיוח של הממשלה של חשדות על בגידה מבית.
אני מסיימת. כשקופת השרצים האמיתית תצא, והיא תצא, למרות כל הניסיונות של הממשלה והעומד בראשה לטייח את השחיתות – –
– – הריקבון והבגידה, אז אתם תגלו שיש פה עם אחד.
עם עם מחלוקות – אני כבר מסיימת, אדוני – אבל עם אחד ששונא שחיתות ומתעב בגידה. והעם הזה ישלח אתכם לכלא.
ובדברי הימים של מדינת ישראל – –
404 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.