קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים היום שנה לעסקת החטופים הקודמת, עסקה שאפשרה איחוד של משפחות והחזרת אזרחי מדינת ישראל אל גבולות המדינה. אני יושב וחושב עם עצמי הרבה איך אפשר לעזור למשפחות החטופים, משפחות שסובלות מהכפשות, סובלות מלגלוג וסובלות מהדבר הכי גרוע – אדישות.
נרמלנו לחלוטין את המצב הזה, אזרחי מדינת ישראל. לא כולם, אבל לצערי יותר מדי שכחו שהחטופים עדיין נמצאים בעזה. ולא מספיק לזכור את זה איפשהו בתת-מודע או לדבר על זה באיזה מקום – צריך באמת לחיות את האירוע הזה בכל יום. וכשניסיתי לחשוב מתי בפעם האחרונה עברנו ממצב כזה של אדישות למצב ששוב רתם את כל המדינה לנושא הזה, נזכרתי בחטוף מפורסם שחזר למדינת ישראל, גלעד שליט. ביום שהפסקנו לקרוא לגלעד שליט "החייל החטוף" והתחלנו לקרוא לו "הילד שלנו", "הבן שלנו", משהו קרה במדינת ישראל.
אז אני אנסה את זה מפה, מהבמה הזאת, להעביר את זה למשפחות החטופים. ואני מבקש מכל אחת ואחד שיושב בבית הזה, ולצערי לא נמצאים פה עכשיו, ומכל אחד ששומע אותנו עכשיו, לנסות לדמיין לרגע כאילו זה הבן שלו או הבת שלו. ואני לא רוצה לתאר לכם את הדברים שאנחנו יודעים שעושים לבנות שנמצאות עכשיו בשבי חמאס.
ומפה אני רוצה לצאת בקריאה יחד איתכם, יחד עם מי שנמצא בבית הזה: תפסיקו לתאר אותם כחטופים ותתחילו להתייחס אליהם כבני המשפחות שלכם. תחשבו מה היה קורה אם חס וחלילה בן משפחה של מישהו שנמצא בבית הזה היה נמצא עכשיו שם, ובן משפחה של כל מי ששומע אותי עכשיו, היה נמצא עכשיו שם – איך אתם הייתם מתנהגים? ככה אנחנו צריכים להתנהג עד הרגע שהם יחזרו לגבולות מדינת ישראל.
ומשפט לסיום. אנחנו שומעים בתקשורת על ההסדרה הצפויה בגבול הצפון. אני רוצה להשאיר אתכם, אזרחי ישראל, רק עם שאלה אחת: למה דווקא בצפון מסדירים בזמן שבדרום צה"ל אומר: סיימנו את העבודה, אפשר להגיע לעסקת חטופים – אבל שם נתניהו לא מוכן לשמוע על זה? תודה רבה.
304 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.