קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מהתחלת השנה, שנת 2024, לא חולק מגרש אחד לחיילים משוחררים דרוזים, לא בגלל שיש מחסור במגרשים לחלוקה, אלא בגלל שמועצת רמ"י החליטה שלבני המקום – 50%, ותושבי החוץ יכולים לגשת – עוד 50%.
הייתה החלטה ברורה שביישובים הדרוזיים ניגשים 100% בני המקום. המכרזים היו יוצאים – 100% בני המקום. אבל רמ"י בהחלטתה, בהחלטה שהיא הביאה, הפכה את ה-100% ל-50% בני מקום. הרי רמ"י יודעת וגם שר השיכון – דיברו איתו ראשי המועצות וישבו איתו בישיבה והבטיח להם בהתחלת השנה שישנה את ההחלטה, ועד היום לא שינה את ההחלטה שלו, כי הוא יושב-ראש רמ"י. הוא יושב-ראש המועצה ברמ"י, והוא היה צריך להביא את ההחלטה ולהחליט להחזיר 100% לבני המקום.
היום חיילים במילואים במגזר הדרוזי, חיילים בסדיר, שרוצים לבנות את הבית שלהם, לא יכולים, כי אין מכרזים. בסך הכול, אדוני היושב-ראש, יש 16 יישובים דרוזיים. אנחנו לא נאפשר לאף אחד להיכנס לתוך היישובים הדרוזיים. לא תושב היישוב – לא תושב היישוב. לא יהיו מכרזים השנה, לא יהיו מכרזים בשנה הבאה, רמ"י ושר השיכון חייבים לשנות את ההחלטה שלהם. אין לנו 100 יישובים דרוזיים. אין לנו מיליון איש בישראל. אנחנו בסך הכול 130,000, 140,000 בתוך מדינת ישראל. יש לנו את החיים המיוחדים שלנו. יש לנו את הצביון המיוחד שלנו, יש לנו את הדרוזי המיוחד שלנו, לכן אנחנו לא נאפשר שהמכרזים בתוך היישובים הדרוזיים יהיו גם לתושבים מחוץ ליישובים הדרוזיים. תודה.
222 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.