קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, בזמן האחרון עולה חשיבות נושא ביטחון המדינה בנושא ההדלפות. אז נתחיל בסיפור קצר. במאי 1981 סיפר, פנה, הדליף סגן אלוף עוזי אבן למר שמעון פרס, ראש האופוזיציה דאז, את דבר התקיפה הקרובה של הכור העיראקי באוסיראק. פרס פנה במכתב לראש הממשלה דאז, מר מנחם בגין, בדרישה לבטל את המבצע, ובעקבות זאת נדחה המבצע בחודש ימים. ניתן לראות שהאופוזיציה כבר אז הייתה חסרת אחריות כאשר מדובר בממשלת הימין. הרי לשיטתם, מי אלו בכלל הימנים האלה שינהלו את המדינה ויקבלו החלטות על הצבא? שאלה פשוטה: מבצע כה חשאי, כה קריטי, כה מסוכן ומורכב, שאמור היה להציל קיומית את עם ישראל, מודלף, ומי לקח על זה אחריות על ההדלפות האלה? לימים הפך עוזי אבן לפרופסור נחשב ואף כיהן בכנסת ישראל. מישהו חשב להעמידו לדין, לחקור אותו, להעביר אותו למרתפי השב"כ, להחסיר ממנו שעות שינה, לענות אותו, למנוע ממנו מפגש בסיסי עם עורך דין?
בצד השני, נגד מילואים שנתן 270 ימי מילואים רק במלחמה הנוכחית ואלי פלדשטיין נחשדים כמי שפגעו בביטחון המדינה רק משום שהעבירו מידע לראש הממשלה – שנחשדו בהעברת מידע. ראש הממשלה הוא שאמור לקבל את ההחלטות הקריטיות בניהול הצבא, בניהול המדינאות, בניהול הכלכלה. אם הוא ממודר ממידע, אז מי צריך לעמוד לדין? מי מידר את ראש הממשלה בליל 7 באוקטובר? או השאלה היא, האם דווקא לראש הממשלה הספציפי הזה אסור לקבל מידע, או בכלל לראש ממשלה מהימין? או אולי השאלה: למי יש מונופול על המידע? אתמול אפילו פרסמה אילה חסון שבכלל אין שום מסמך שהודלף, וכי תוכן המסמך אף אושר על ידי דוברות צה"ל, ונמסר כי אין כאן שום מידע מיוחד ואין כאן שום חדש. אז על מה כל הבלגן? כיצד זה מסתדר לוגית, שהעברת מידע לראש ממשלה היא פגיעה בביטחון המדינה?
אז ההסבר היחידי שעולה לי הוא שישנה הסתה פרועה כנגד ראש הממשלה נתניהו וכנגד ממשלת הימין. כאשר אנחנו שומעים את כל הבכירים למיניהם והלשעברים שקוראים לראש ממשלה "בוגד", שהוא מסוכן יותר מסנוואר ונסראללה – –
אני מייד מסיים. – – או שאנחנו שומעים "ממשלת וקבינט הדמים", כפי שמכנה ראש האופוזיציה, מתנהל מסע של דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת.
נגזרת מכך – אני מסיים – שאם מעבירים לראש הממשלה מידע, אז הוא בלאו הכי מסוכן לציבור, ולכן זוהי הפגיעה בביטחון המדינה. אז "מבצע אופרה" מצד אחד מול מבצע בלוף שמאכילים את הציבור ופוגעים ברוח העם בזמן מלחמה. הציבור רואה ומבין.
374 מילים של אושר שקלים. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.