קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, 416 יום כבר עברו מאז שהאזרחים שלנו נחטפו לשבי, פרק זמן, ו-101 חטופות וחטופים עדיין נמצאים שם. פרק זמן.
אתם יודעים, בצה"ל יש הרבה מושגים. אחד המושגים המוכרים בחברה הישראלית הוא "לגעת בקיר". עבור מי שלא טרח להתגייס ולשרת את המדינה, אסביר את המונח הזה. לגעת בקיר מתאר הגעה לקו אמצע, בדיוק 50% – מחצית מהשירות הסדיר מאחוריך, ונותר ממנו עוד חצי שירות להשלים. זהו מעמד מאוד מרגש, והינה, אני מתרגשת לברך כאן היום את הממשלה, את שרי הממשלה, לרגל נגיעתם בקיר. חצי מהקדנציה שלכם עברה, וזוהי העת להשוויץ במה שהצלחתם להשיג עבור האזרחים הישראלים. שנתיים זה המון זמן, ואני בטוחה שאם נצלול לרשימת ההישגים של הממשלה ושריה, נתרשם כראוי.
אדוני שר האוצר, אתה הבטחת, טרם כניסתך לתפקיד, כלכלה משגשגת. מה שקרה בפועל זו הורדה של דירוג האשראי, קומבינות של כספים קואליציוניים מושחתים ועליית יוקר המחיה. אדוני השר לביטחון פנים, אתה הבטחת משילות וביטחון, ומה קיבלנו? השתוללות של פשע ברחובות, שיא של תאונות הדרכים ואובדן מוחלט של אמון הציבור במשטרה. שר התקשורת הגיש אינטרפרטציה מאוד מעניינת לתפקידו, והחליט לרכז מאמץ ולנצל את המשרד שלו על מנת לכפות צנזורה על החדשות ולהימנע מלהשמיע ביקורת.
וזה עוד נמשך משר בלי תיק אחד לאחר. וכך השרים הכושלים גורמים לציבור לשלם מחיר יקר בכלכלה, בחינוך, בביטחון ובכל תחומי החיים. אז היום כולם יזרקו בוץ לעבר היועמ"שית, מחר ייזרקו רפש לעבר ראש השב"כ, רק בשביל לנסות לטשטש את רצף הכישלונות הבלתי-ניתן לתיאור של השרים בממשלה הזאת. הממשלה הזו והעומד בראשה אחראים למחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה: יישובים שלמים נכבשו, גבולותיה של המדינה שלנו נפרצו באופן חמור ביותר, חייהם של כל כך הרבה חיילים גיבורים ואזרחים נגדעו, ו-101 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בשבי, ואין שום קצה של תקווה.
לא צריך להיות מבריק בשביל להבין שהמילה כישלון מרוחה על כל הכהונה האיומה שלכם. השאלה היחידה שצריכה לעבור לכם בראש כרגע היא מי הראשון שימצא את האומץ להודות ולקחת אחריות וללכת הביתה, ויפה שעה אחת קודם.
317 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.