קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רציתי להגיד, לנאום על נושא אחר. חבר הכנסת טופורובסקי, בועז, דיברת על כלי התקשורת. אני עבדתי הרבה שנים בכלי התקשורת, ברשות השידור, בתאגיד השידור. כשאתה דיברת על כלי התקשורת, על ערוץ 14, אני חושבת שאתה צריך לשאול את עצמך למה לערוץ 14 יש היום הרבה צופים.
לא. כי לאורך השנים יש אוכלוסייה שהרגישה שלא מצאה את מקומה. לא היה לה איפה לראיין ולהתראיין – – –
לא. אין דבר כזה. רע וטוב בעיני המתבונן. לכן, למה ערוץ 14 התפתח? למה הרייטינג שלו עלה? אפילו עבר את אחד הערוצים המסחריים. ריבוי תקשורת זה חשוב, דעות שונות זה חשוב, אבל כשמדובר רק לצד אחד – זה מסוכן. זה מסוכן. זה מה שהיה לאורך השנים. כל המחקרים מוכיחים את זה. בכל הניטורים אתה יכול לראות את זה. אפילו אתן לך דוגמה – כשאני פניתי להתראיין באחד מערוצי המרכז, מה אמרו לדוברת שלי? אותי לא מראיינים. מה הסיבה? בגלל המבטא.
אני יודעת – לא בגלל המבטא. הכנסת התברכה בעולים חדשים.
כן. בגלל המבטא. אני לא מאמינה לזה.
אני אומרת לך, תקשיב, ריבוי דעות זה חשוב, ערוצים וכלי תקשורת לגווניה, אבל אי-אפשר לדבר רק כשמדובר בצד אחד בלבד. לא יכול להיות. כי לאורך השנים אוכלוסייה מסוימת לא מבוטלת הרגישה לא מיוצגת, לא מצאה ביטוי, לא הייתה שותפה בכלי תקשורת במיינסטרים. לכן אני חושבת שכשמותחים ביקורת צריך לעשות גם בדק בית, לא יזיק.
224 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.