קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, הרבה מספרים מוצגים כאן היום, ובאמת המטרות שלשמן מוסיפים את התקציב הן מטרות ראויות. אין חולק על כך שישראל במלחמה ארוכה וקשה. אבל יש מספר אחד ומטרה אחת שצריך לדבר עליהם, והמספר הוא אפס. אפס תכנון של יעדי גירעון וקשב לדרגי המקצוע; אפס תוכניות שימנעו את המשבר הכללי ויקדמו צמיחה; אפס אמון שהממשלה הזו יוצרת במהלכים שלה ובכך מובילה אותנו לעוד הורדות בדירוג האשראי; אפס דוגמה אישית: לא סוגרים משרדי ממשלה, לא מפסיקים להזרים כספים קואליציוניים; אפס אחריות על העתיד שלנו; אפס מחוברות לעם הנפלא שלנו. אנחנו מצויים בגירעון פיסקלי, ובעיקר בגירעון של אמינות כלפי פנים וכלפי חוץ, רק בגלל ההתנהלות של הממשלה. ועצם פתיחת התקציב – מה שלא מפתיע – פעם שנייה זה כישלון.
אבל יש מטרה אחת להגדלת הגירעון ולמחיר הפגיעה באזרחי ישראל: שרידות הממשלה. יש מי שחושב שהעובדה שהכלכלה שלנו מחזיקה מעמד היא נס, וזו לא האמת. הכלכלה מחזיקה מעמד למרות הממשלה. הכלכלה מחזיקה מעמד בזכות עם שכולו רוח התנדבות ויצירתיות; בזכות מילואימניקים תותחים שמוכנים לקרוס כלכלית כדי שהמדינה תנצח, וציבור רחב שמתגייס כדי להגן עליהם ומתנפל על העסקים שלהם; בזכות אנשים שפותחים את בתיהם וליבם; בזכות משקיעים פטריוטים שמאמינים בעתיד שלנו. ומשום שזה לא נס, אני אופטימי.
העם הזה ראוי לממשלה אמיצה, שתוביל מהלכים כלכליים קשים ונכונים; שתנהל מאבק על כל שקל פנוי למען האזרח, ולא קרב הישרדות בשלטון; שתתייחס בכבוד לכספי המיסים שאנשים עובדים כל כך קשה בשבילם; לממשלה שיש לה את הצניעות להגיד גם לשותפים קואליציוניים: זה לא הזמן.
ולפני סיום, אף אחד לא יחשוד בי שאני נגד אחדות. אבל אני מסתכל על מה שקורה כאן, אני מסתכל על הרצון למנוע מתווה שירות הוגן בזמן שחיילינו נלחמים ונופלים. אני רואה שיח שנאה שהממשלה הזו מייצרת לראשי הצבא, לחטופים, לאזרחים שמפגינים. ואז אני שומע אנשים שאני מעריך מאוד בקואליציה מדברים איתי על אחדות. על מה אתם מדברים, חברים? אחדות מתבטאת במעשים ולא בהשבעה של עוד כמה שרים לממשלה ובתואר של ממשלת אחדות. אחדות היא תוצאה של התנהלות והגעה להסכמות בתוך החברה וההנהגה.
אחרי שנה למלחמה הגיע הזמן לצאת לבחירות, לתת לעם להגיד את דברו – –
– – ולהקים ממשלת הסכמות לאומית, שתביא באמת לאחדות, לאמון ולניצחון אמיתי במלחמה, ולצעידה קדימה לכל האתגרים הקשים שעוד נכונו לנו. תודה רבה.
359 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.