הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על תקציב, ואני חושב שמי שהיה צריך להציג כאן את התקציב, עם כל הכבוד לשר הקליטה, הוא שר האוצר. כמו שהוא התחמק מלהגיע לוועדת הכספים אתמול, להציג לנו את הגדלת הגירעון ולקבל שאלות מחברי ועדת הכספים, גם היום הוא לא מגיע להציג את החוק. כי בעצם זה חוק תקציב. ברגע שאתה משנה את התקציב זה חוק תקציב לכל דבר. אבל שר האוצר – נראה לי שאין לו זמן להתעסק בכלכלה של מדינת ישראל, ולכן הוא פטור מלהגיע למליאה ולהציג את חוק התקציב; והוא גם פטור מלהגיע לוועדת הכספים ולקבל שאלות קשות מחברי הכנסת חברי ועדת הכספים.

אנחנו מדברים עכשיו על הגדלת הגירעון ב-3.4 מיליארד שקל, כאשר אנחנו כבר בגירעון של 175 מיליון שקל. אז בעצם הגירעון גדל בעוד קרוב ל-3.4. בנוסף לכל זה אתמול בוועדת הכספים אנשי המקצוע של משרד האוצר אמרו שעד סוף השנה נעבור את הגירעון של 200 מיליארד. עם גירעון כזה אני חושב שמכובד מאוד ששר האוצר יבוא לתת לנו תשובות, יבוא ויסביר איך אנחנו יוצאים מהגירעון הקשה הזה. אבל הוא יכול ומרשה לעצמו. אתמול יצאתי מוועדת הכספים מאוד מודאג מכל הנתונים הכספיים שהציגו לנו אנשי המקצוע של משרד האוצר, ואני חושב שאזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים, כי ברגע שאנחנו מגדילים את הגירעון, והממשלה מגדילה את הגירעון לעומת אופציות אחרות שהיו – על ה-3.4 היו אופציות אחרות לא להגדיל אותם. ואתם יודעים שחלק מהכסף הזה – כשאנחנו מגדילים עכשיו את הגירעון ב-3.4 מיליארד שקל, חלק מזה חוזר להסכמים הקואליציוניים מהקיצוץ הרוחבי שביצעה הממשלה. אז לא כל הכסף בא, כמו שהציגו בהצעת החוק, למפונים ולמילואימניקים, אלא גם להסכמים הקואליציוניים שקוצצו – יחזירו שם.

אבל הדבר החשוב ביותר: אנחנו נשלם יותר ריבית. היום אנחנו משלמים מעל 40 מיליארד שקל ריבית בשנה. אנחנו נשלם עוד 7 מיליארד שקל, כי דירוג האשראי שלנו ירד, ואז אנחנו משלמים יותר ריבית. וברגע שאנחנו משלמים יותר ריבית כל אזרח במדינת ישראל ירגיש את זה.

בשביל לסגור גירעון יש כמה אופציות. האופציה הכי קלה לממשלה תהיה הגדלת המיסים, ומי שיסבול בסופו של דבר הוא האוכלוסייה החלשה במדינת ישראל, והאנשים שעובדים מהבוקר ועד הלילה בשביל להתפרנס ישלמו יותר מיסים ויסבלו יותר. תודה רבה.