קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי וחברותיי לכנסת, אזרחי ישראל, אני מבקש לפנות מעל הבמה הזאת למשפחות החטופים. אני מחשיב את עצמי חלק מהמשפחה הזאת, למרות שברור לי שלהיות במשפחה הביולוגית המצומצמת זה ניסיון בלתי אפשרי, לא בטוח שהייתי עומד בו ואיך הייתי מתנהג. אבל אלה הילדים שלנו, אדוני היושב-ראש. הילדים שלנו בעזה, האחים והאחיות שלנו בעזה. עם ההרגשה הזאת אני מתעורר כל בוקר.
דווקא בגלל זה אני רוצה לומר לכם, ל-101 משפחות החטופים החיים והחללים ברצועת עזה, את מה שאמרתי לכם בחדר שלי כבר מהימים הראשונים של המלחמה: מטעים אתכם, פשוט מטעים אתכם. מספרים לכם סיפורים לא נכונים. נותנים לכם את התחושה שאו-טו-טו יש עוד איזה סעיף שישתנה, ואז תיחתם עסקה; שהינה, יש איזה סידור מתוחכם, טכנולוגי כזה או אחר, בפילדלפי, וכל החטופים יחזרו הביתה. מטעים אתכם. כשאני אומר "מטעים אתכם", אני מתכוון לאנתוני בלינקן, לג'ייק סאליבן, שפגשו אתכם; אני מתכוון לכל אלו שמתדרכים מתוך מערכת הביטחון; גם לראשי מערכת הביטחון, שאומרים שיש אפשרות קרובה לעסקה, יש רק עיכוב של מישהו, מישהו מסוים מאוד, כמובן, ומונעים את הבאתם הביתה.
זה שקר, בין אם זה נעשה בזדון, בין אם זה נעשה בשוגג, זאת הטעיה. יותר מזה אני אומר: לא רק שמטעים אתכם ואת כולנו, גם מסכנים את כולנו. כיוון שהגיבוי הזה של השקר הזה, כאילו סנוואר מתכוון לחתום ויש רק איזה דבר קטן – אגב, בניגוד למה שנאמר לנו בחדר הסגור בוועדת חוץ וביטחון – ההטעיות האלו גורמות לסנוואר להמשיך לשטות בכולנו, להמשיך לפצל את החברה הישראלית ולסובב אותנו ואת כל העולם על האצבע. בעצם, להרחיק את השבת החטופים ולהרחיק את הניצחון.
אני רוצה להסביר את זה. בניגוד לעסקה שהייתה בנובמבר, בנסיבות של היום אין שום עניין, שום סיבה, שום אינטרס לסנוואר לחתום על הסכם. שום דבר.
הלחץ הבין-לאומי על ישראל – לא, אני מסביר לך את ההבדל. אז אמרתי משהו אחר, אגב. אבל אני אומר לך עכשיו את ההבדל בין מה שקורה עכשיו לבין מה שקרה בעסקה הראשונה.
אז אמרתי משהו אחר, אתה יכול לחזור לנאום ההוא, אם תרצה. היום, רם, הלחץ הבין-לאומי הוא על ישראל. היום ראשי מדינת ישראל מואשמים בפשעי מלחמה. היום סנוואר שולט שליטה רבה מאוד בעזה, באוכלוסייה, דרך השליטה שלו בסיוע, בתרופות, בדלק, בתת-קרקע.
היום הממשל האמריקאי לוחץ על מדינת ישראל.
היום יש אמברגו דה פקטו של הרבה מדינות על מדינת ישראל. לכן היום אין לו שום סיבה לחתום על הסכם. לא צריך להיות בשביל זה פרופסור אומן עם פרס נובל בתורת משחקים, רם בן ברק, מספיק להיות ילד שמבין שבתורת המשחקים הזאת אין לו שום אינטרס לעשות הסכם, ואנחנו לא נותנים לו שום סיבה ושום אינטרס. אגב, גם אסור לו.
משפט אחרון, ארז. הדרך היחידה לתת לו צידוק לעשות, זה לחזור למלחמה. אני אומר את זה למשפחות החטופים. תדרשו מצה"ל, תדרשו מהממשלה לחזור למלחמה.
זאת הדרך היחידה, הנכונה והאפקטיבית לגרום להם שיפסיקו להטעות אתכם.
451 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.