קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הלכתי לנחם את משפחתה של עדן ירושלמי, עליה השלום, לפני כמה ימים.
ושם ישבתי ופגשתי, לצערי, גם משפחות של נרצחי הנובה, אימהות ואחיות, משפחות שמרוסקות ועדיין לא לגמרי מבינות מה עובר עליהן. כשישבתי איתם, הם ביקשו ממני דברים מאוד פשוטים. זה התחיל בשאלה למה. אימא אחת שהבן שלו נרצח אומרת לי: אני הולכת אל בית העלמין ואני צריכה לעמוד בשמש, כי אף אחד לא שם לי צילייה, וכשאני שואלת למה, אומרים לי: אין כסף. ואני מגייסת תרומות כדי שיהיה איפה לשטוף ידיים, כי חלקות של נפגעי פעולות איבה, הן עלולות להיות לעיתים מוזנחות – והיא מדברת דווקא על בית עלמין במרכז הארץ; אני אפילו לא מתחילה לתאר לעצמי מה קורה כשמתרחקים ממרכז הארץ. היא אומרת לי: את השבעה בקושי הצלחתי לקיים. אין לי כסף, גייסתי תרומות כדי לעשות שבעה, כי עם ישראל רוצה לבוא לנחם, אבל אין לי כסף לתת לו שתייה.
באיזו מדינה אנחנו חיים שאימא, עכשיו, באזכרה של 12 חודשים, צריכה לגייס תרומות כי הבן שלה נרצח בגלל המדינה, במשמרת של המדינה? אני אפילו לא משתמשת במילה "ממשלה" כי אות הקין הזה הוא על כולנו. "אנחנו" זה המדינה, המקום הזה מייצג אותה. איך אנחנו מרשים לעצמנו להגיע למצב שבו הם פושטי יד? משפחות החטופים, משפחות הנרצחים, חטופים שחוזרים, ניצולי נובה, שמפסיקים להם את התקציבים של השיקום – זה מה שהפכנו להיות, אומה של מקבצי נדבות? שהאזרחים צריכים לממן את הפעילות של הממשלה, של המדינה? אז התרגלנו שסייעות אין ומורים אין, ושאין כסף לשום דבר ולאף אחד, שהתור בסופר רק הולך וגדל וצריך להוריד מוצרים. התרגלנו שלאזרחים שלנו אין כסף. התרגלנו, מרגילים אותנו.
אבל אדוני היושב-ראש, אני שואלת באמת. אין כסף לסייעת בגן; אימא שרוצה לשבת שבעה, או רוצה לעשות אזכרה של שנה לטבח, יש מישהו בממשלה שמסוגל לתת לה כסף כדי שהיא תוכל לברך על כוס הקולה כשעם ישראל בא לנחם אותה? שיהיה לנו איזשהו סוג של גאווה לאומית שנה אחרי הטבח הנורא הזה?
ממשלת ישראל, קואליציה, תפעלו. אנחנו לא מתנגחים בכם לצורך ההתנגחות, זה לא תחביב לאומי. יש לכם את הכוח לשנות ולהשפיע. תוודאו שהכספים והתקציבים הולכים, לפחות אחרי שנה של מלחמה, למקומות הנכונים. תודה רבה.
344 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.