קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
העומד בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על אירוע שמתרחש מתחת לרדאר של כולנו. לצערי, בתוך המציאות המטורללת שאנחנו חיים בה יש מי שדואגים שלא נשים לב. אני מדברת כמובן על מה שקורה בשטחים. כל אזרח שפוי במדינת ישראל עסוק ומוטרד מהמלחמה; מהחיילים הגיבורים שלנו, שמסכנים חייהם; מהחטופים, שנמקים במנהרות; מהמפונים, שעדיין אין צפי לחזרתם הביתה. אבל אני רוצה לדבר על אדם אחד שבמקום לעבוד למען אזרחי המדינה, בוחר לשרת אך ורק את הבייס הקיצוני והמשיחי שלו: מושל השטחים השר בצלאל סמוטריץ', ששכח את תפקידו הראשי, שר האוצר.
ממשלת 7 באוקטובר העניקה לו באופן חסר אחריות סמכויות חסרות תקדים. הוא מנצל אותן ממש ברגעים אלה כדי לעלות עוד שלב במציאות הקיצונית האלימה, המציאות הבלתי-אפשרית בשטחים, מציאות שמסכנת את עתידנו כאזרחים הן בישראל והן בעולם: בנייה מסיבית של מאחזים לא חוקיים לפי הדין הישראלי, העלמת עין בוטה ואף תמיכה ברורה בטרור היהודי שמשתולל בשטחים למרות אזהרות השב"כ, הפרעה למערכת הביטחון למשימתה, הפרעה לחיילים שלנו ומיטוט הרשות הפלסטינית.
אבל זה לא נגמר בזה. בזמן המלחמה, אפילו בחסות המלחמה, הוא מעביר סמכויות מהמינהל האזרחי למינהלת ההתיישבות, מעביר את התחום המשפטי של צה"ל למשרד הביטחון האזרחי, הוא ממנה חבר שלו מהשטחים לסגן ראש המינהל האזרחי. כל אלה הם צעדי ענק בדרך לאסון, כל אלה הם צעדים בדרך לסיפוח השטחים למדינת ישראל, וכל אלה הם הסיבות שאין עסקה להשבת החטופים והחטופות, כי בשביל החזון המשיחי שלהם הם הקריבו ומקריבים גם היום חטופים וחטופות, וגם אתה יודע את זה.
אני רוצה להגיד כאן משהו ברור: המהלכים האלה לא רק מסכנים אותנו בטווח המיידי ופותחים חזית נוספת בזמן המלחמה הקשה; הם גם עלולים להיות בלתי הפיכים ולסכן את ביטחונה של ישראל עשורים קדימה. סיפוח משמעותו חיסול כל אופציה להסדרים מדיניים או ברית אזורית שתבטיח את ביטחונה של ישראל כמו שמערכת הביטחון רוצה. סיפוח משמעותו סוף החזון הציוני, הנס הגדול שקרה לנו כאן.
סמוטריץ' וחבריו בממשלת 7 באוקטובר שולחים עוד ועוד חיילים גיבורים לסכן את חייהם בשביל ההזיות המשיחיות שלהם. כולנו ראינו מה ההשלכות של צבא שצריך להתעסק בשמירה על מאחזים והסוכות שלהם בחווארה במקום בהגנה על גבולות המדינה, על העוטף, על הצפון. כולנו ראינו איך זה נגמר. זה הזמן שלנו להתעורר.
אנחנו לא יכולים לשתוק יותר, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה יותר.
המציאות בשטחים מרסקת את ישראל. למען ביטחון אזרחי ישראל ולמען העתיד של כולנו בארץ הזאת אסור שניתן להם להמשיך בהזיות המשיחיות שלהם. אנחנו חייבים לעצור אותם. זה או הם או ישראל.
גם, ארז, סגן יו"ר הכנסת כאן, אני מבקשת: תתעשתו גם אתם, תעזרו להציל אותנו, אל תיתנו להם להמשיך.
404 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.