קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שמעתי שהרמטכ"ל – סליחה על המילה – אבי נעלבי. הוא סיפר בדרך כזאת או אחרת לאשת תקשורת שהוא לא מגיע לוועדת חוץ וביטחון כי טלי גוטליב משתלחת באנשי הצבא, ושאנשים סבורים שאולי כדאי להוציא אותי מוועדת חוץ וביטחון. אז בואו נאמר לעם ישראל את העובדה הבאה: הרמטכ"ל הגיע לוועדת חוץ וביטחון פעם אחת בלבד. הוא גם לא הגיע פיזית – אנחנו נסענו אליו לבור. אכן, שאלתי אותו שאלות נוקבות. כך, לדוגמה – ואלה שאלות שאני שואלת אותו גם בגלוי – ב-13 בספטמבר הרמטכ"ל התייצב ונאם בעניין מלחמת יום הכיפורים ואמר שלא ניתן לשלול איחוד זירות שיגבה קורבנות. אז שאלנו, בין השאר: האם אתה הזזת כוחות לדרום, האם אתה דאגת למילוי מחסני האמל"ח שהועברו לאוקראינה, והאם ביטלת את ההדממה. מה נדמה לכם, שהרמטכ"ל ענה על השאלות שלי? ממש לא. הוציאו אותי מהבור והדליפו לתקשורת שרבתי עם הרמטכ"ל. שיהיה ברור כאן לעם ישראל: אני לא מתכוונת ללטף את הרמטכ"ל. הוא עתיר זכויות לחימה, הכול טוב; את המלחמה הזאת, מבחינתי, הוא מנהל באופן תבוסתני.
אבל לא זה מה שמפריע לי. הרמטכ"ל עסוק מאוד מתחילת המלחמה בלאתרג את עצמו, את צמרת המודיעין ואת חיל האוויר. והתחקיר שפורסם אתמול, אני חייבת לומר לכם, כנראה מציג את חיל האוויר קוף. חיל האוויר הטוב בעולם – קוף. לא יודע מימין ולא יודע משמאל, ורק בשעה 16:00 הוא בכלל שמע על המסיבה בנובה. זה תחקיר שמי ששולט בו, רק תבינו, זה הרמטכ"ל; ואני אסביר לכם גם למה. הרמטכ"ל יודע יותר מראש ממשלת ישראל; כל החומרים נמצאים בידיים של הרמטכ"ל. אני אתן לכם דוגמה מה נמצא בידי הרמטכ"ל: מצלמות עין הנץ מכביש 232 משדרות, מאופקים. אלה המצלמות של המשטרה – זה נמצא אצל הרמטכ"ל; כל הצילומים בכל מיני אופנים שאני לא יכולה לחשוף, וזה פה – הכול נמצא בידי הרמטכ"ל; טלפונים של התצפיתניות, כדי ללמד על שעת ההתרעה, נמצאים אצל הרמטכ"ל; שעות הקשר שהתצפיתניות התריעו – נמצא אצל הרמטכ"ל. זה אפילו לא נמצא בידיים של הממשלה. ומה שאתם רואים בתחקירים זה הדלפות בעלות עניין לשמור על הרמטכ"ל, לשמור על דרג המודיעין ולהלבין את חיל האוויר. שלא תבינו פה: אין חיה בעולם – ואני דיברתי עם אנשי חיל האוויר, שנפגשו איתי במחשכים, ולא צריך להיות גאון הדור בשביל זה – אין חיה בעולם הזה שלמעלה מ-3,000 מחבלים פורצים את גבולות ישראל. אין חיה כזאת, ברצינות. למה אנחנו מחזיקים צבא, אם לא להיות ערוכים ליום פקודה וליום הפתעה? מה קורה פה? מטוס אחד לא עולה לאוויר שעות? מה, אתם נורמליים? מטוס אחד שהיה עולה לאוויר היה מונע את החטיפה של החטופים רק מהרעש והחולות שהוא היה מעיף שם. אז על מי אתם באים לעבוד?
ואני אומרת כאן לרמטכ"ל: אני אקדיש כאן נאומים שלמים, ואני לאט-לאט אחשוף עדויות שאני אספתי בעצמי. ולידיעת השב"כ, שקורא לי בכל מיני שמות – שידע השב"כ שגם אני יודעת לאסוף ראיות בלי שתדעו איפה אספתי אותן. לא, זה לא במחשב שלי וזה גם לא בפלאפון, ואני יודעת שזה מאוד מטריד אתכם, האופן שבו אני מדברת עם כל מיני גורמים. אבל אני אשתמש בחסינות שלי, ואני אקדיש את הנאומים שלי פעם אחר פעם לומר לכם ולספר לעם ישראל מה היה כאן עובר ל-7 באוקטובר.
הרמטכ"ל, בכל הכבוד, אם נדמה לך שאתה תפרסם תחקירים שישחירו את חוד החנית, את הלוחמים שבאו ב-7 באוקטובר לזירות הלחימה, ועליהם אתה תפיל אחריות – תחשוב פעמיים. אנחנו רוצים לדעת איפה אתה היית, ואיפה ראש אמ"ן היה, ואיפה מפקד חיל האוויר היה, ואיפה היה ראש השב"כ ואיפה ראש המוסד – –
– – זה מה שאני מבקשת לומר. ושיהיה כאן ברור: לא ניתן לאף אחד להתחמק ולתת לנו כל מיני כותרות הזויות בהקשר הזה. תודה רבה.
572 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.