קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
נפלאות, נפלאות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הן צועקות וצועקים: הצילו, הצילו. כולנו ראינו את הסרטון המזעזע מהמנהרה הצרה והחנוקה שבה שהו ונרצחו בדם קר עדן, כרמל, הרש, אורי, אלמוג ואלכס. אלה האחים והאחיות שלנו, ואתם בממשלה כנראה אוטמים את ליבכם. 11 חודשים הם שרדו. עדן השילה 11 ק"ג ממשקלה, ואני חושבת על אלה שעוד שם. אני חושבת על לירי, על דניאלה, על קרינה. אני חושבת על ארבל יהוד, שלא הכרתי אותה קודם, אבל מהסיפורים אני מרגישה שאני מכירה אותה, ואני שואלת, עד מתי נפקיר אותה ואת אלה שאיתה?
אני יודעת וגם אתם יודעים שהאשם והנבל הוא החמאס, ואתם לא רוצים ללכת לעסקה. מה אתם כן רוצים? תסבירו לי מה אתם מציעים. כשאתם מדברים עם המשפחות שלהם, מה אתם מציעים? הצעתם לחץ צבאי – זה לא עבד, ראינו שזה לא עבד. לא רק שזה לא הציל אותם, זה עשה את ההפך הגמור. אז לחץ צבאי לא עובד. עסקה אתם לא רוצים. מה כן? פשוט תגידו מה כן. להתפלל – כן, אבל זה לא מספיק, כי עם התפילות צריך גם מעשים. ואני קוראת במיוחד לחברי הקואליציה מהמפלגות החרדיות: דרעי, גפני, אתם יש לכם מנופים פוליטיים, ואתם צריכים לדעת להשתמש בהם בשביל הדבר החשוב באמת, שהוא חיי אדם. אין אפשרות שתוותרו על המנוף הזה, כי אתם לא תוכלו לשכוח את זה, זה לא ירפה מכם, זה יישאר איתכם עד סוף החיים.
האחים והאחיות שלנו נמצאים שם, והם בטוחים שאנחנו נציל אותם, שאתם תצילו אותם. יש עוד אנשים שאפשר להציל. אתם מעדיפים להיזכר כממשלה שהפקירה או כממשלה שהצילה, שתיקנה את העוול? תצילו אותם, זה בידיים שלכם. תצילו אותם. תזכרו תמיד, כל מקום שתלכו אליו, הם צועקים: הצילו.
263 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.