קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ציינה הכנסת בחלק גדול מהוועדות את יום התפוצות, וכשהסתכלתי על סדר-היום בוועדת החינוך, שאני חבר בה, היה דיון על חינוך בקרב תפוצות יהודיות בעולם. הדיון היה אמור להתקיים בהשתתפות שר התפוצות עמיחי שיקלי. האבסורד הגדול הוא שבהיותו שר התפוצות, הוא ממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב, ומזמינים אותו להשתתף בדיון בוועדת החינוך על חינוך התפוצות. הוא ממונה, כשר מטעם הקואליציה, הממשלה, על החברה הבדואית בנגב כמעט שנה וחצי. ואני תוהה ושואל: בשנה וחצי האלה השר הממונה – מה הוא עשה למען החברה הערבית הבדואית בנגב, ובמיוחד בתחום החינוך?
כמעט לאורך שנה שלמה, בכל הזדמנות, וכמעט בכל דיון בוועדת החינוך, גם במליאה, מעל דוכן זה, העלימו את סוגיית הילדים בגיל שלוש עד חמש, כ-5,000 תלמידים שאין להם מסגרת לימודית. המספרים ידועים למשרד החינוך; המספרים ידועים לשר שיקלי כממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב. לפני שלושה חודשים שלחתי מכתב לכל השרים המעורבים, כולל השר שיקלי, כדי לטפל בסוגיה של גני הילדים ומרכזי השירות בחברה הערבית הבדואית. עד להכרה והסדרת מעמד היישובים המוניציפליים צריך לתת מענה, כי לא יעלה על הדעת ש-5,000 תלמידים – אין להם מסגרת לימוד. באים, מאשרים תקציבים וממנים שרים שאחראים – שהוא לא תורם בשום דבר למען החברה. לכן האחריות היא על הממשלה, על ראש הממשלה ועל שר החינוך למצוא פתרון למערכת החינוך הערבית הבדואית בנגב.
וכשמדברים על מערכת החינוך כעניין מרכזי וחשוב לכל חברה, מערכת החינוך הערבית הבדואית בנגב סובלת מקשיים רבים בכל המרכיבים שלה. למרות שמשרד החינוך כמעט כל חמש שנים יוזם תוכנית חומש לסגירת פערים ולפתרונות בתוך המערכת עצמה, המצב במערכת החינוך ממשיך להיות קשה וחמור. עד היום ישנם בתי ספר רבים בחברה הערבית הבדואית בנגב שלא מחוברים לחשמל, ויש לפחות עוד שני בתי ספר שלא מחוברים למים זורמים. לא יכול להיות מצב במדינת ישראל, במרץ 2024, שבתי ספר ללא חשמל וללא מים. ובא השר, כשר התפוצות, ורוצה לדאוג לחינוך בקרב קהילות יהודיות בעולם ולתת מענה, ואיפה שהוא ממונה בתוך המדינה, בתוך המשרד שלו, במנדט שלו, במשמרת שלו, ילדים יושבים בבית ואין להם מסגרת חינוך.
ולכן אני חושב שמן הראוי שהשר הזה יסיק מסקנות ויגיד אחרי שנה וחצי: נכשלתי, ואני לא מוכן לטפל בשום סוגיה בחברה הערבית הבדואית בנגב, בכל תחום. אני רוצה שהוא יגיע לכאן, מול המליאה, מול הכנסת, ויספר אפילו על ההישג הכי קטן וזעום שיכול להיות שהוא עשה במשך שנה וחצי. לכן הוא צריך להסיק מסקנות, להתפטר ולהחזיר את המנדט. תודה.
383 מילים של יוסף עטאונה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.