כבוד יושב-ראש הישיבה, כבוד השרה, כנסת נכבדה, אז כן, בהחלט, בהמשך לדבריו של חברי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אני בהחלט מסכימה עם כל מילה, וכאילו תיאמנו מראש, ולא תיאמנו מראש, בהחלט אני מתחברת לדברים האלה. אותו אישור שאומר – שמעתי בבוקר ריאיון, הגעתי לכנסת ממש מוקדם ובדרך שמעתי ריאיון עם השר לשעבר חבר הכנסת מתן כהנא, שמתפאר על מעשי הממשלה הנוכחית. הוא אומר: כן, אנחנו מצליחים להסדיר את הנגב, אנחנו עושים סדר בנגב. ואיך אתם עושים סדר בנגב? הם בעצם קובעים אי-בנייה – כאילו, בנייה בלתי חוקית של עד 70 מטר, לא יאכפו אותה. יפה, זו חתיכת סדר בנגב. ככה בונים משילות. להגיד שבנייה בלתי חוקית לא אוכפים, זה בדיוק אחלה של משילות.
אני בהחלט אומרת – תכף אעבור למה שאני כתבתי – שאני בהחלט מסכימה עם חברי שאפשר להגיע לגבעת שמואל – אני גרה בגבעת שמואל, ולבת שלי שנשואה אין דירה; אז אוקיי, יאללה, נפתח את המרתף אצלי בבית, נעשה לה יחידת דיור, ובואו נראה שלא כל הפקחים ועיריית גבעת שמואל יתנפלו עליי ויגידו לי: רגע, את עושה משהו לא חוקי. כנ"ל בכל עיר ואם במדינת ישראל. אם רוצים לבנות משילות, אז צריך לאכוף חוקים. כן, מתן כהנא, השר – לא השר, חבר הכנסת מתן כהנא – כדי לבצע משילות צריך לאכוף חוקים, לא להגיד שאנחנו לא נאכוף בנייה בלתי חוקית.
קודם, בתחילת הסיבוב הזה, שמעתי את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שנמצאת פה, שדיברה בפתוס עצום על אותה עיתונאית, ודיברה בהמון כאב, המון כאב – כתבתי לי בצד: היכן המוסר, והשיח על המוסר – איפה הוא? ובאמת, הייתי באיזה משהו, והסתכלתי רגע על הטלוויזיה לראות מי מדבר ועל מה מדברים. אבל את יודעת, עאידה, לא שמעתי אותך אומרת מילה – אולי אמרת ולא שמעתי – על מעשי הרצח הנבזיים שנעשו פה גם בבאר שבע – – –
לא שמעתי את הזעם. הרצפה לא – אף אחד לא הפיל את השטיח מתחת לרגלייך – – –
אני לא שמעתי, אני אומרת לך מה אני לא שמעתי, לא על באר שבע ולא על חדרה ולא על בני ברק ולא על אלעד.
עכשיו, אני לא איכנס למה שקרה עם העיתונאית – אני כן אגיד שכאשר בן אדם נמצא במקום שבו יש מחבלים שיורים על חיילים, וחיילים צריכים לשמור על חייהם ועל החיים שלך – –
– – ועל החיים שלי ועל החיים של כל הנוכחים שמה, הוא צריך לדעת שמה לעשות, הוא יכול למות. זה הסיפור. לכן, לדבר איתי על איפה המוסר – תסתכלי טוב מאוד איפה את נמצאת.
בואי תסתכלי איפה את נמצאת. לכן, לצערי הרב, יש כאן בהחלט מוסר כפול. אני ממשיכה את אותו ריאיון שהיה עם מתן כהנא, שהמשיך לפאר את הממשלה המצוינת הזאת, ואמר שהינה, במה היא הצליחה גם? היא הצליחה, הממשלה הנוכחית, להילחם בפשיעה הערבית. והוא ממשיך ואומר: הורדנו 40% מהפשיעה הערבית. ואני אומרת: וואו, ממש מפתיע, כי האימהות היהודיות פוחדות לשלוח את הילדים שלהן לגני השעשועים עכשיו פי 200 ממה שהיה קודם. אני באמת תוהה מה עשתה הממשלה הנוכחית. היא לא הורידה את יוקר המחיה; הביטחון של האזרחים כולם ממש לא עלה – לא משילות, לא ריבונות, לא רווחה ולא כלכלה. ולכן הגיע הזמן שהיא תלך הביתה. תודה.
503 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.