אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, תמיד כבוד לי לדבר כשאני רואה את זיו פניך, תהיה בריא. אדוני היושב-ראש, אני שמעתי חלק מהדוברים שעלו פה בדיון על 40 חתימות. אתה יודע, כשעולים פה – שנה שלמה אני שומע: 12 שנים לא עשיתם כלום. מי אשם? נתניהו. נתניהו. נתניהו. אין לי בעיה, אם אלה תהליכים שלוקחים זמן, אז התהליך, לטוב ולרע, לוקח זמן.
עולים כאן חברי כנסת עם דפי מסרים ומתגאים בצמצום הגירעון, לדוגמה. צמצום הגירעון, וגמרנו אפילו בעודף. תגידו לי, זה העשור השני שלי כאן; אתה יודע, ידידי מאיר כהן, אני עכשיו בשנה ה-20 שלי בכנסת. אני מ-2003 לא זוכר עליית מיסים. בטח שממשלה שמעלה מיסים מגדילה את ההכנסות שלה. בטח משק שהיה בקורונה שנה, אם אתה משווה את המשק השנה לעומת שנה כלכלית שהייתה בקורונה ובסגרים – יהיו פערים. קצת כבוד לאינטליגנציה. אני לא מבקש כלום. מותר להשתבח בעשייה ובהצלחות של הממשלה. אבל כשבאים ומונים הישגים – דירוג האשראי – עולה חברת כנסת מכובדת: חברות דירוג האשראי גאות בכלכלה הישראלית. מתי זה התחיל? הכול השנה הזו? מה זה?
קצת כבוד. קצת כבוד. רבותיי, הציבור לא מטומטם. אפשר לשקר, אפשר להטעות אותו, רבותיי, זו הממשלה הראשונה, הממשלה הראשונה שבכהונה שלה – ואני יודע מה תהיה התשובה המיידית – שיעור האינפלציה השנתית 4%. הייתי צריך להיכנס לגוגל כדי לרענן את הזיכרון שלי מתי הייתה אינפלציה שנתית של 4%. כשזעקנו שמיסים מובילים להתייקרויות, גיחכו, הסתכלו עלינו, כי היה להם עניין לטפל בקבוצה מסוימת באוכלוסייה, לנקום, להראות לנו שסדר חדש בא לעולם. לא הגיבו. משבר הדיור – נכון, לא מהיום. הוא אפילו עוד כששר השיכון היה מתנועת ש"ס. אבל כל חודש אני שומע את שר השיכון ואת שר האוצר: תוכנית לבלימת עליית המחירים בדיור. שיעור התייקרות מדדי הבנייה – 16% ויותר. לאן עוד נמשיך? נכון, תאמרו לי: יש משבר עולמי, התייקרויות חומרי הגלם, היצע וביקוש. אבל אי-אפשר, כבר שנה – אי-אפשר לבוא להגיד: היה וזה לא בגללנו ואנחנו עושים הכול. כשבא שר השיכון לכאן והתפאר שהשנה יהיו – אני חושב שהוא דיבר על מעל 100,000 התחלות בנייה, שיווקים והתחלות בנייה – אני אז עליתי ודיברתי ואמרתי: הלוואי שתצליח. זה שאתה מחליט שיהיו 100,000 התחלות בנייה זה לא אומר שמחר אתה לוחץ על כפתור ויש לך 100,000. זה תלוי בעוד הרבה גורמים.
רבותיי, אני – אתה יודע, מה לעשות – יש לי חולשות, אני אוהב לעשות קניות. אני בזבזן גדול ואוהב לעשות קניות. אז אני מרגיש ושומע את הלך העם. כשאתה רוצה לדעת מה קורה, יש פתגם בארמית שאומר: פוק חזי מאי עמא דבר – צא החוצה לרחוב תראה מה העם מדבר. אדוני שר האוצר, תסתובב בסופרמרקטים, תשמע את עקרות הבית, תשמע את האנחות שלהן, תשמע את היללות שלהן, את הקשיים האמיתייים. אתה מתפאר פה בהגדלת נקודות זיכוי, למי? לאלה שלא שדדת אותם. אלה ששדדת אותם – הדרת אותם מהמענקים כאן.
את הפירות הבאושים של המדיניות הכלכלית האכזרית של שר האוצר הנוכחי – אנחנו עוד נראה אותם בדוחות הבאים, בשנים הבאות בדוחות העוני, ועוד נדבר על פערים בחברה הישראלית וצמצום פערים. תודה, אדוני היושב-ראש.
481 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.