אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, תראו, עמד פה קודם אחמד טיבי ושאל שאלה לחלל האוויר. כשאדון בנט אמר לו שהוא משקר, אז הוא אמר לו: יש מישהו אחד פה שקוראים לו נוכל, וזה לא אני. כך אמר אחמד טיבי, עד כאן ציטוט.
עכשיו בואו נדבר על מה זה נוכלות. איך קוראים לשר ההוא, פנדל, הנדל? הוא הפנדל של הממשלה. איך קוראים לו? הוא עמד פה והסביר כמו כולם את הסיסמה: אבל נתניהו, אבל נתניהו, אבל נתניהו, אבל נתניהו. אנחנו מדברים פה על תוכנית כלכלית, נכון? הצעה להגדלת נקודות זיכוי להורים והגדלת מענק עבודה. ואתם יודעים כמה כסף השקיעו בזה? לדברי האוצר, ואנחנו מכירים, בסוף זה בערך 50% מזה – לדבריהם, זה 2 מיליארד שקל. לדבריהם. כמה מס מדינת ישראל גבתה בארבעה החודשים האחרונים מעבר לצפי שלהם? מתקרב עוד מעט ל-38–40 מיליארד שקל. רק שתבינו שמדובר בסדרי גודל של 10% מגביית המיסים השנתית. זאת אומרת, בנטו גבו 10% יותר מהגבייה השנתית.
אם היו מורידים, למשל, את כל המיסים הישירים ב-15%, ובמקום 49% מס הכנסה – 35%, ואת המע"מ היו מורידים ב-5%, את האחוזים היו מורידים באופן יחסי, 3%–4% – מה היה קורה למשק? היינו נשארים בלי גירעון השנה. בלי גירעון. לא נשארים עם גירעון, נשארים בלי גירעון השנה. אולי אני הזוי. אז יש לכם מישהו שהוא ראש ממשלה, שכתב תוכנית, ואני מצטט – התוכנית שלו: "המדינה צריכה להידמות לסינגפור. מרגע שהחילו סדרת רפורמות שהורידו את המיסים ייעלו את המגזר הציבורי, פתחו את השווקים, וכלכלת סינגפור המריאה", פרחה. עיקרי התוכנית: נחתוך את מס ההכנסה ב-15% נקודות האחוז לכל דרגת מס. זה המון, מעולם לא עשו זאת בישראל. משפחות עובדות יישארו עם הרבה יותר כסף. מדרגה עליונה, 50%, תרד ל-35%; מדרגת המס של 35% תרד ל-15%, ל-20%.
עכשיו חוזרים כל הזמן: אבל איפה אתם הייתם? הרי זה הטיעון הכי מגוחך, שמעלים פה פעם אחר פעם. כשאתה נמצא בגירעון של 3.9% ואתה לא מוריד מיסים, אין לך ברירה. מה תעשה, תוריד מיסים? אתה נמצא בגירעון.
נורא והיום, נתניהו. אז הלכתם ועשיתם גביית over של מיסים והעליתם את המיסים, בניגוד להבטחה של שר האוצר שלא יעלה מיסים – העלה.
והגענו ל-40 מיליארד שקל עודף בגביית – 35 עודף, ועוד אם אתה מחשב את הגירעון זה 40.
30 מזומן, נמצאים בבנק, גבו מיסים מעבר. אתה יכול להוריד היום מס בלי שתרגיש. אתה לא צריך לעשות תוכנית פלאט, אתה לא צריך לעשות כלום, אתה יכול להוריד.
פשוט להביא הודעה, להודיע לעם ישראל: הורדתי. תקנות, אתה מביא אותן לאישור, יש לך ועדת כספים בראשותו של אלכס קושניר, אני בטוח שהוא יסכים להעביר את זה בוועדה. אין לאופוזיציה הזאת חברים בוועדה, כמעט; שניים-שלושה חברים. עובר. יגיע למליאה. עליי שדודי אמסלם מצביע בעד. מורידים את המס לכולם. אני לוקח עליי אחריות – דודי אמסלם מצביע. אני מצביע בעד, בסדר? יש לכם את האצבע ה-61.
אף אחד אפילו לא חושב על זה. עושים תוכנית מורכבת להורים. אתם מדמיינים שבסוף זה רק חרדים. מי תמצא שיש לו בדיוק שני ילדים בדיוק בגילאים האלה? בסוף תמצא שרובם חרדים. אבל מדמיינים, עובדים על כולם, עושים מעצמם צחוק. על מה? אין לך סיבה, אין לך הצדקה. כמו שתמיד – כשיש לך לחץ מדיני ונתניהו לא עומד בלחץ, הבנתי; אני לא אוהב את זה, כן אוהב את זה, צריך לראות מה עושים. אין לך בכלל בעיה. אתה יכול מחר בבוקר להוריד. אתה יכול לקיים את מה שאמרת. זה נוכלות. נוכלות זה לא שבן אדם – העמידו אותו בפינה ואמרו לו: תמכור משהו, והוא לא מצליח למכור, אז הוא לא עומד במילה שלו. זה בסדר. זה לא אמור להיות. צריך לעמוד מאחורי מילה, צריך להתאבד על – הכול בסדר. נוכלות זה שאתה לא עומד מאחורי עצמך סתם כי לא בא לך. לא בא לך. תביא תוכנית למדינת ישראל. עם ישראל בבעיה. יש פה בעיות של יוקר מחיה. אתה גובה 35 מיליארד שקל בבנק ואתה לא מבין מה אתה רוצה.
הסבתא אמרה לנו מאז ומתמיד: לשקר אין רגליים, ולכן אתה יכול לעשות תרגיל כזה, להוציא את כלפון, להוציא את שמלפון, להעליב את עידית סילמן. זה לא יעזור לך. לשקר אין רגליים, וקטוע רגליים – קשה לו מאוד להתנייד בתוך הפוליטיקה הזאת. תודה.
656 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.