מכובדי היושב-ראש, כבוד שר הרווחה והביטחון החברתי, חבריי חברי הכנסת, אני מניח שכולנו נחשפנו בילדותנו לסיפור הילדים הידוע על כיפה אדומה. סיפור טרגדיה. יש איזו גרסה בסיפור המתורגם שבסוף מסתיימת ב-happy end, בסוף טוב, שמגיע הצייד והורג את הזאב ומציל את הסבתא. אבל ישנן גרסאות, שאני לא יודע למה בכלל סיפרו אותן לילדים כשהיו קטנים, שמסתיימות באופן מאוד מאוד קשה, שכיפה אדומה בסופו של דבר מגיעה, עושה את השליחות שלה, והזאב בסוף טורף אותה. הסיפור הטרגי הזה עלה וצף לי בימים האחרונים, בפרט ביום שישי אחר הצוהריים, שעה לפני כניסת השבת, כשמה שעשה נפתלי בנט ליום טוב כלפון הכי קרוב לזה. הכי קרוב לכיפה אדומה. לבוא ביום שישי, שעה לפני שבת, כשאתה יודע שהוא צריך לשבת בליל שבת ולהסב עם ילדיו לסעודת שבת ולארוחת שישי משפחתית, ופשוט להדיח אותו בבושת פנים מהכנסת, אחרי שהוא שכב על הגדר וטרח וחטף ביקורות. אני לא בטוח שהוא האמין באמת בהגנה הזו שהוא נותן לנפתלי בנט, אבל הוא עשה את זה. ובנקמנות – ובריאיון שהוא נותן הערב, הוא פשוט היה בהלם מההחלטה הזו – באכזריות שאין שני לה, מגיע נפתלי בנט ועושה את הפליק-פלאק הזה.
אני יודע, אדוני היושב-ראש, שהוצאתם הכחשה ואמרתם שזו לא הייתה בקשה שלכם, והכחשתם את זה פעם אחר פעם. אבל מקורותיי – ויש לי מקורות, גם בקרב חברי ההנהגה של מפלגתך, רע"מ, חלקם חברי מועצת השורא, אנשים מכובדים מאוד. אני אומר כאן, אם תרצה להכחיש את דבריי אתה מוזמן, אבל אני אומר כאן באופן ודאי ומוחלט, ושיירשם בדברי הימים של הבית הזה, לפרוטוקול, שהדחתו של יום טוב כלפון נעשתה לבקשת רע"מ, שלא יכלו לסבול את התמונה שלו עולה להר הבית – שזו טעות בעיניי, כי ליהודי אסור לעלות להר הבית, בכלל אסור לעלות להר הבית – ביום העצמאות. והתמונה הזו הייתה קשה מאוד ללא מעט מחברי רע"מ, ואתם דרשתם במשא ומתן הקואליציוני הזה את ראשו.
אני אומר את זה, ואני אומר את זה כאן מידיעה ברורה, ואני אומר את זה בפניך. ועם כל ההכחשות של ימינה ושלכם, ההתנהלות הזו היא התנהלות שמלמדת על פחדנות, על הססנות, על חוסר יציבות. עכשיו, אזרחי ישראל, תארו לכם שעומד אדם שיושב בראש הקבינט המדיני-ביטחוני וצריך לקבל החלטות שמוציאות את ילדינו לקרב ואת חיילי ישראל להילחם. הבהלה הזו, הפניקה, חוסר היציבות, היעדר הפתיל, היעדר היכולת להתאפק, לספור עד 20 ורק אז לקבל החלטה – האופי הזה, התכונות הללו מאפיינות את מר נפתלי בנט. תכונות שלא מאפשרות לו להנהיג את מדינת ישראל, שלא מאפשרות לו לקבל החלטות. נפתלי בנט היה זה שעמד בראשות המפלגה, מפלגת ימינה, שהגישה בקשה לוועדת הבחירות המרכזית לפסול את מפלגת רע"מ מלהתמודד בבחירות בשל היותם תומכי טרור. אני ישבתי בוועדת הבחירות המרכזית ושמעתי את הנאום מלא הפאתוס של נציגי מפלגת ימינה שהגיעו לטעון בלהט למה אין לגיטימיות להתמודדותה של רע"מ בבחירות.
אני חושב שהם הרחיקו לכת, אני חושב שיש בינינו פערים, אבל היכולת שלהם להתהפך ב-180 מעלות בצורה כזו – האויב הגדול ביותר של מפלגת הרמייה הזו הוא הארכיון. אחרי כל זה לבוא ולהיכנע כניעה מוחלטת, מבזה, משפילה – אדם שהלך איתך כברת דרך, ביום שישי, שעה לפני שבת, כשהוא צריך לשבת ולסעוד עם ילדיו בארוחת שישי, לבוא ולבעוט בו בצורה כזו משפילה ואכזרית – מביש. תודה רבה.
506 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.