אדוני יושב-הראש, מכובדי השר, ובאמת מכובדי השר, למרות שגנץ חושב ששר הרווחה זה פייק שר, אבל הוא לא – – –
הכי נורמלי מכולם.
חבריי חברי הכנסת, שמעתי היום את ראש הממשלה נתניהו מדבר על זה שהמדינה נשמטת לנו מתחת לרגליים בממשלה הזאת. הוא תיאר את זה בצורה צבעונית ומאוד מאוד יפה. אבל זה הזכיר לי – מנסור, ביקשת משהו חדש, הכנתי בשבילך. מה שאמר נתניהו, שהמדינה נשמטת לנו מתחת הרגליים, זה הזכיר לי משהו. כשהייתי ילד דוד שלי עמוס היה שואל אותי חידות מפעם לפעם. הוא שאל אותי פעם חידה שהזכירה לי בדיוק. ראש הממשלה נתניהו הזכיר לי היום את אחת החידות האלה. מה החידה? ארץ ללא אדמה – מנסור, מנסור, תקשיב. קושניר, נו, אל תפריע.
כן, תזוז. החידה היא ככה – זאת חידה שבמקור היא של אבן עזרא: ארץ ללא אדמה, מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה. אם המלך שממה, לא תחיה כל נשמה. זאת חידה של אבן עזרא. מישהו יודע מה התשובה? ארץ ללא אדמה, מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה. אם המלך שממה, לא תחיה כל נשמה. התשובה של החידה הזאת זה משחק השחמט. משחק השחמט זה ארץ בלי אדמה, זה לוח שחמט. המלכים והשרים מוליכים אותם, אין להם נשמה משל עצמם. אם הורגים את המלך, אם המלך שממה, נגמר המשחק, לא תחיה כל נשמה.
החידה הזאת, בשינוי קל, הזכיר לי אותה היום ראש הממשלה נתניהו. היא מתארת בדיוק את ממשלת ההונאה הזאת. תסתכל איך, מנסור. ארץ ללא אדמה – מארץ ישראל שלנו לא השאירו כמעט אדמה: את הנגב מכרו ואת הגליל מכרו ואת הר הבית מכרו. בירושלים כבר אי-אפשר להסתובב עם דגלי ישראל. בערים המעורבות פחד להסתובב, טרור ברחובות. הארץ נשארה כמעט בלי אדמה בממשלה הזאת. מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה – אין להם נשמה, מכרו את נשמתם לשטן, לא נשארו ערכים. פעם הייתה יהדות, פעם הייתה ארץ ישראל, פעם הייתה עזרה לחלשים, הייתה פעם נשמה בהנהגה של מדינת ישראל, היום זאת הנהגה בלי נשמה. אין כלום, לא נשאר שום דבר, דואגים רק לג'ובים, לכיסאות. גם החוקים שכאילו הם מביאים שבאים לעזור, עוזרים רק לחברים שלהם. החלשים באמת לא מקבלים כמעט כלום. ביטן לא אמר את המספר, 1.4 מיליארד שקלים מתוך 2 מיליארד שמוקצים בחוק הזה הולכים לשלושת העשירונים העליונים, כך לפי הנתונים של משרד האוצר. אנחנו ביקשנו בוועדה, אמרנו, תנו רבע נקודה. תורידו מהם, תנו יותר למענק מס הכנסה שלילי. תנו ליותר אנשים. לא הסכימו בשום פנים ואופן. אז זה – מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה.
ומה עכשיו השינוי הקל? אם מועצת השורא מכריזה מלחמה, לא תחיה כל נשמה. מועצת השורא שולטת פה ביד רמה בממשלה הזאת, בלי הנשמה, שהשאירה לנו מדינה בלי אדמה. מועצת השורא, אם היא פוצה פה, כולם עומדים. מנסור עמד בשבוע שעבר פה למטה, וכל העיתונאים, כל ממשלת ישראל – בנט עשה אוזנו כאפרכסת לשמוע מה מנסור יגיד. ומנסור – מה מועצת השורא תגיד. אם מועצת השורא מכריזה מלחמה, לא תחיה כל נשמה, אין ממשלה. זה המצב שלנו.
חס ושלום. אני רוצה ששניהם לא יהיו כאן.
לא יהיו כאן. אני חושב שמי שלא מכיר במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ומחבק מחבלים, לא צריך להיות בכנסת ישראל. זאת דעתי, והצבעתי עליה גם בוועדת הבחירות. מה שנהיה כאן זאת פשוט חרפה.
מאמינים לי, תאמין לי, מאמינים לי. אני, יום למוחרת הבחירות אמרתי עליך: בשום פנים ואופן לא.
מה הגזמתי?
תגיד לי, מנסור – – –
אבל אנשים רואים את זה בחדשות.
אנשים רואים את זה בחדשות.
דודי, תן לי משפט סיום.
רגע, לפני "דוד", תן משפט סיום ואחר כך "דוד".
מה עתיד, אתה רק לפני שבועיים – – –
אני רוצה משפט סיום.
אתה בעצמך, חבר הכנסת עבאס, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיך. אתה עמדת ועודדת את הפורעים בהר הבית.
אתה עודדת את ההסתה. אמרת, אנחנו נקים כאן מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, כולל הר הבית. מה שקורה ברחובות, הטרור שמרים את הראש, זה כי אתם יושבים בממשלת ישראל. אתם כולכם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיים.
השארתם לנו ארץ ללא אדמה.
625 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.