כבוד היושב-ראש וכבוד השר, חבריי חברי הכנסת, תראו, החוק הזה שהממשלה הביאה, סוף-סוף היא הביאה חוק שנותן ואמור לתת מענקים, סיוע למשפחות, לאזרחים. אבל עד היום, למרות ההבטחות של הממשלה, לא הביאו ולא נתנו מענקים לעסקים שנפגעו בגל הקורונה האחרון. ואני מדבר על מגזרים וענפים שלמים של עסקים שנפגעו באופן הקשה ביותר. כל התחום של התיירות, סוכני נסיעות, מסעדות, חברות אוטובוסים, מורי דרך, שנפגעו כי הייתה סגירה טוטלית של כל העסקים האלה, לא קיבלו שום פיצוי עד היום, למרות הבטחות של הממשלה.
הביאו בגלל גל ההתייקרויות שלא פסח על שום ענף ושום תחום ויש התייקרויות באחוזים גבוהים, דבר שמקשה מאוד על השכבות החלשות. לכן היינו מצפים, כבוד השר מאיר כהן, היינו מצפים שהתוכנית שהממשלה הביאה באמת תעזור לשכבות החלשות, חבר הכנסת מרגי. אבל מתברר שהתוכנית הזאת, רוב-רובה של התוכנית, ומדובר ביותר ממיליארד שקל, ועם החוק הקודם שהצבענו עליו בשבוע שעבר, 2 מיליארד שקל – העשירונים העליונים, העשירון העליון, עשירון מס' 10 מקבל את הנתח שלו מתוך התוכנית הזאת – 30%; העשירון התשיעי מקבל 28%; העשירון השמיני – 20%. עשירון מס' 1, 2, 3 כמעט שלא מקבלים.
אני מדבר בעיקר על החברה הערבית, אדוני היושב-ראש, שהיא בעשירונים התחתונים – הם כמעט שלא מקבלים. ולמה? כי הגשנו הסתייגויות, ויש לנו את ההסתייגות הזאת שהגשנו, שכאשר מדברים על מענקי עבודה – ואומנם, כפי שאמרו חבריי קודם וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שהיה חבר בוועדת הכספים, הגיל היה 23 והורידו את זה ל-21, אבל ביקשנו להוריד את זה לגיל 18. למה צעיר בן 18, 19, 20 – ואני שמעתי את יו"ר ועדת כספים חברי קושניר אומר: מי שעובד – מקבל; מי שלא עובד – לא מקבל. אבל צעיר ערבי בן 18, בן 19, שיש לו עסק, למה הוא לא צריך לקבל?
זה נכון. אז זו ההסתייגות שלנו. למה ילדים – מדברים על נקודות זיכוי מס – למה ילדים אך ורק מגיל שש עד 13, אדוני היושב-ראש? למה ילדים בני 14, 15, 16 – מה, אין הוצאות על הילדים האלה? ההוצאות על הילדים האלה יותר גדולות מאשר ילד בן שש ושבע. למה לא נותנים להם נקודות זיכוי על הילדים האלה?
אנחנו אמרנו והצענו: יש תקציב של מיליארד שקל – תעשו ניוד בין העשירונים; העשירון העליון יקבל פחות והעשירון התחתון יקבל יותר. ככה החברה הערבית והציבור הערבי, שהוא בעשירון התחתון – – –
אני אומר, אם רוצים לתת לו, שייתנו לו קצת, שמעמד הביניים יקבל. אבל המעמד הנחות, השקופים, החלשים, הקבוצות הכי חלשות בחברה, ובמיוחד בחברה הערבית, לא מקבלים את מה שצריך לקבל. נכון שיש צדדים חיוביים שהצלחנו להשיג, אבל אדוני היושב-ראש, בסך הכול היה אפשר לחלק את התקציב הזה שהממשלה הביאה בצורה הצודקת ביותר, באופן הצודק ביותר; לתת למי שצריך ולא לתת למי שלא צריך.
430 מילים של אוסאמה סעדי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.