קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית הייתי רוצה לפתוח בדברי תודה לחברים שלנו שעשו אתמול עבודת קודש בוועדת הכלכלה, החברים אורן בוטא כמו גם כן הגב' צמרת אביבי, שמטעם כל העסקים הגיעו לשם ועזרו לנו בכל מה שהיה שם, הדיון המהיר בוועדת הכלכלה, כדי לדחות את אותה החזרת מענקים לאלו שנדרשו לתת. אני חושב שבאמת היה הישג נפלא ביותר, ויכולנו לקבל חלילה תוצאה הפוכה, אבל בסייעתא דשמיא זכינו שיידחה קצת הנושא של החזרת אותם מענקים על ידי אלה שבטעות קיבלו מענקים, והדבר החשוב ביותר – שגם לא יטרידו את אלה שבעצם נמצאים במצב כלכלי קשה.
אנחנו דיברנו ואמרנו את הדברים בצורה ברורה ביותר ליושב-ראש הוועדה, שבאמת השתדל ועשה את כל המאמצים שם כדי כן לבוא לקראת העצמאים, ואמרנו שלא ייתכן שבתקופה שכזאת – הסברתי את זה למר מיכאל ביטון, יושב-ראש הוועדה: לא ייתכן שבתקופה כזאת, כשכל עם ישראל נמצא בקשיים כלכליים, כולם נמצאים מנגיף לנגיף, כמו בעשר המכות במצרים, כל יום רק משתנה שם המכה; דווקא בתקופה כזאת, כשעסקים נסגרים, פתאום לבוא, לחנוק את אלה שעוד קיימים ולבוא אליהם באמתלה – תחזירו את אותם מענקים? אתם מבינים מה קורה פה? הממשלה הקודמת של מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה הקודם – הייתי מוסיף אפילו הנערץ, לכל אלה שלא אוהבים לשמוע את זה – אז הוא נתן מענקים, ואלה יודעים לבוא לקחת את המענקים. אם היינו במדינה קצת יותר מתוקנת, היינו מיישרים קו עם אותם עסקים ומוותרים להם, כי בסופו של דבר גם אלה שבמאזנים נראים כאילו פתאום הכול בסדר, זה הכול שטויות, מסיבה אחת: גם אם החודש נראה שהוא הרוויח או היה קצת מאוזן, בחודש קודם הוא ספג נזקים וגם בחודש אחרי הוא ספג נזקים, ואז בעצם אותו עסק שלו מקרטע.
אז במקום שהמדינה תבוא ותגיד: אני מיישרת קו, ומכל העסקים אנחנו לא לוקחים בחזרה את מה שנתנו, ומבינים שמעבר לאותם קריטריונים נוקשים שניתנו אז היו גם כן עוד דברים אחרים, דרמטיים, שגרמו להם לירידה ברווחים – זה היה הכי טוב. אבל אנחנו במדינת ישראל, ובמדינה למעשה יש כסף, אבל לא לזה, יש כספים לדברים אחרים. נמצאו הרבה כספים לאותם נורבגים, שלצערנו מותירים אותנו פה עם חלל ריק. לא תמצאו פה עכשיו לא נורבגי, לא ישראלי ולא כלום מהקואליציה. למה, מעניין אותם משהו? משאירים אותנו פה לבד לדבר ולנאום. למה שלא יבואו להקשיב קצת לדברים, אותם שרים? הינה, השמות שלהם פה זוהרים באדום. היכן קארין? היכן נחמן שי? איפה כל השרים האלה? גדעון סער? שלא נדבר על ראש הממשלה – רגע, נסתכל בשעון, לא, דווקא עכשיו זה אחרי שנת צוהריים, אני לא מבין למה הוא לא פה. שנת צוהריים הייתה. הוא הרי נוסע בשבת להגיע לו לרוסיה. למה? למה הוא נוסע בשבת להגיע לרוסיה? שיישן טוב בשבת, ואז ביום חול הוא יוכל לתפקד טוב גם בלי שנת צוהריים.
ביום חול תעבוד קשה. במדינה שלנו אתה לא יכול לקחת את הפריבילגיה הזאת, מר בנט, לבוא לישון צוהריים. עכשיו, אתה תגיד לי, אז מתי אני אישן? תישן בשבת. במקום ללכת לעשות ניסיונות תיווך כושלים שלא הועילו ולא פועלים – הוא לא נגע ולא פגש שם שום דבר – שילך לישון בשבת. ינוח טיפה כמה שעות טובות, יבוא רענן, וכל השבוע יתפקד טוב, לא ככה, חלקית, עם שנת צוהריים, ואולי גם בין שינה לשינה. כמו בדיאטה – דוד, אתה יודע, יש בדיאטה ארוחות אבל גם נותנים לך ארוחות ביניים, כל מיני קטנים, אתה יכול ככה. אז גם הוא אולי צריך ככה קצת שנת ביניים. יש שנת לילה, שנת צוהריים, ואולי גם באמצע עוד איזה שינה פה או שינה שם. אנחנו פה בשינה טובה, שנה טובה, שינה טובה. אז תבינו את הנקודה הזאת. יש הרי זמן ללכת לתווך בין כל הענקים האלה. ענקי העולם מתקשרים אליו. אתה יודע מה זה, אני עומד נפעם והמום. לא גילינו את הכישרון הזה שנים רבות. איפה הוא היה? איפה האדם הזה הסתתר עם הכישרונות שלו, הטובים?
אבל אם הוא היה רוצה באמת להיות הגון, הוא גם היה כותב ספר איך מנצחים במלחמה, והיה נותן את זה לפוטין – לתת לו את זה, להגיד לו: הינה, קח, ככה מנצחים במלחמה. אבל כשמדובר פה בעסקים, אין להם כסף. יש כסף לנורבגים, יש כסף לרפורמים, יש כסף לחתולים, יש כסף לכול; כשזה מגיע לעסקים אין מצב לתת להם. לכן אני באמת רוצה לברך את אותם בעלי עסקים, שבסייעתא דשמיא – אנחנו אומרים את זה בקול גדול – בסייעתא דשמיא, הצלחנו קצת להמתיק לכם את הגלולה המרה של הממשלה הזאת, ואנחנו מקווים שבעזרת השם גם אתם תתחזקו. אנחנו איתכם.
ואני מסיים בזה שאני אומר: תיזהרו בממשלה, כי עסק שנפתח, אם אחרי זה הוא נסגר, קשה מאוד לשכנע את אותו בן אדם לתת לו אומץ לפתוח מחדש. תרחמו על אלה שעבדו ומהכסף שלהם פתחו את העסק והשקיעו מיליונים ועכשיו הם צריכים לסגור את העסק. קצת בושה לא תזיק להצלחת העניין. תודה רבה.
757 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.