קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני רם בן ברק, קשה לא לחייך כשרואים אותך, שיראו שגם אתה מחייך מתחת למסכה. נכון שאתה מתרגש לשמוע אותי?
ברור, ברור. אבל כיף, לפחות אנחנו רואים פה תלמידים צעירים, הם באים לראות קצת – שלום, איזה כיף לראות אתכם. לפחות יש לנו קצת צופים.
תבינו שמה שאני אומרת זה אמת, ומה שנאמר באגף הזה זה שקר, אבל בסדר.
אמת שונה, נכון. אני לא מפקפקת בעובדה שאתם אידיאולוגים, האידיאולוגיה שלכם היא שלכם, אז זה נכון.
טוב, מה היה לנו השבוע? מי שלא יודע, חברים, אני אספר לכם שלי יש סיכום שבועי שאני עושה כל שבוע. עכשיו אנחנו קצת לפני הפגרה, אז אני מקדימה את הסיכום השבועי שלי ואני אסכם מה היה לנו השבוע בממשלה של נפתול תעלול. אתם מכירים אותו? אני אספר לכם מה הוא עשה השבוע. אז לאחר חודשים רבים באמת של ניסיונות בלתי פוסקים של בנט להשיג את חברו בבית הלבן, זה שבמהלך ביקורו המדיני הראשון בארצות הברית התבשרנו על ידי התקשורת הישראלית שביידן מצא חבר קרוב – חבר מאוד קרוב במירכאות – ואפילו אירח אותו בחדר האוכל תוך כדי שזה סועד את ארוחת הצוהריים שלו.
בנט, שבמקרה, רק במקרה, הפגישה נפלה בדיוק, אבל בדיוק, בזמן השנ"ץ שלו – אתם יודעים, הוא ישן שנ"ץ, אסור להפריע לו; הוא נכנס ישר לתפקיד של המרדים הלאומי. אתם זוכרים איזה יופי הוא נכנס לתפקיד? כי הוא הצליח להרדים את נשיא ארצות הברית לעיני העולם כולו. לאחר שהנשיא הבין שמבנט, חוץ מתמונה ושנ"ץ כזה או אחר יצא כלום ושום דבר, על פי גורמים מוסמכים, מה שנקרא, הנשיא לא מצא עניין בשימור הקשר הטלפוני עם החבר החדש והנלהב.
הבעיה היא – אתם יודעים מה הבעיה? הרי בנט כל יום קם למראה סקרים, הוא רוצה כל יום לדעת אם יש עוד איזה אזרח שהשתכנע במדינת ישראל, מעל אחוז החסימה, ולכן מה הוא עשה? הוא עבר לחייג את עצמו לדעת לכל העולם ואשתו ולהגיע לכל כנס ולכל תערוכה. לדוגמה הוא הגיע לוועידת האקלים, שהמשלחת הישראלית שיצאה אליה, אתם יודעים? הייתה הכי גדולה במשלחות שאי-פעם ראיתם – כאילו ישראל, אותה נקודה קטנה על הגלובוס, היא-היא אזור התעשייה הכי מזהם בעולם. בשביל זה היה צריכים להוציא משלחת בגודל כל הכנסת הזאת.
אבל בינתיים, בשבועיים האחרונים, בנט חולצה אפורה העביר את יכולות החיוג שלו לכיוון מזרח, קרי, פוטין וזלנסקי. לאחר שחייג וחייג וחייג – לא הפסיק לחייג, כמו מסטיק שנדבק לנעל – הוא הציג את עצמו כמתווך-על חלל, שלח לכל העולם רזומה בפקס שפיאר את יכולות התיווך שלו, ואפילו נתן דוגמאות למכביר. אתם יודעים איזה דוגמאות למכביר הוא נתן? למשל את התיווך האדיר שלו בין ליברמן לאבידר; בין ניר אורבך לאביב גפן; בין סילמן לדנה ויס. ומה הוא עשה? הוא חתם למטה: מי שיכול לתווך בין הנוכלים האלה, יכול לתווך כל דבר בעולם. זה באמת נכון, יכולות תיווך כמו שלו לא ראינו.
הוא כבר התקדם מאז, חבר הכנסת אבוטבול.
נכון, צודק חבר הכנסת אבוטבול, אבל אתה יודע מה קרה אז, חבר הכנסת אבוטבול, בדיוק אז? בדיוק אז נשיא רוסיה, בזמן כל נוכלויות התיווך של בנט, נשיא רוסיה התרשם עד מאוד, עד מאוד, מיכולותיו המוכחות של הנוכל בנט, שהרי הוא מוכן למכור את כל ערכיו בשביל כיסא, וכנראה אמר לעצמו: אם אני אפגוש אותו, אלו שתי ציפורים במכה, אני גם אוריד אותו מהקו, מהצלצולים שלו כל היום אליי – אתם יודעים, בכל זאת, צלצול ב-04:00 בלי הפסקה זה מפריע – וגם על הדרך אנחנו נזכה שאלקין יביא איתו כמה סנדוויצ'ים בשקיות משוק מחנה יהודה. שתי ציפורים במכה. כל זה, חברים, ועכשיו באמת ברצינות, בזמן שבווינה תופרים חליפות לשלטון הטרור האיראני, לאחר שחלק מנציגי המשא ומתן של ארצות הברית הגישו מכתב התפטרות לממשל, מתוך הבנה ברורה של הסכנות והכניעה המוחלטות של ארצות הברית בכל הקשור להסכמים; בשל הרוח של הממשל – רק לחתום על הסכם – בזמן שאנחנו רואים ועדים לכך שהתחייבות מדינות אירופה וארצות הברית, אין לה משמעות, אין לה שום משמעות אפילו על הנייר הפשוט הזה שהן חותמות, וכל זה בכל הקשור להגנה הטריטוריאלית.
לכן, חברים, אתם צריכים להבין, אתם צריכים להבין שמה שקורה עכשיו באוקראינה לא היה אמור לקרות. הוא לא היה אמור לקרות. כשברית המועצות התפרקה, ארצות הברית, אנגליה ורוסיה עצמה התחייבו, בכתב, לשמור על השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה. הן התחייבו. ב-2014 היה קדימון למה שקורה עכשיו. כאשר הרוסים כבשו את האי קרים, ממשל אובמה, חביב השמאל, עשה כמעט כלום. אגב, אתם יודעים, כשאתה עושה כמעט כלום, כמו בנט ושות', זה נותן לגיטימציה לעוד. זו הסכנה האמיתית שבדבר. אבל אובמה, אביר יפי הנפש והסגנון – הסגנון, אתם שומעים? יש פה טענות גם כלפי המחנה בצד הזה – אובמה אז עשה בעיקר קולות רקע, וזה לאחר התחייבות חתומה ומוחלטת, ללא שום הגבלות או התניות, בהסכם מול אוקראינה.
והיום, מה קורה היום? היום ביידן, מנהיג המעצמה הגדולה בעולם, הגדולה בעולם, אותו חביב השמאל, שירש את אותה חביבות מאובמה, כשהסגנון של טראמפ – זוכרים? הסגנון של טראמפ לא התאים להם; הוא הרי לא עבר להם בגרון. לכן היום ביידן עומד במסיבת עיתונאים, ערב המלחמה, כשכל העיניים של העולם נשואות אליו, ומבקש שהעולם – מה יעשה? מה הוא מבקש מהעולם? תתפללו. תתפללו למען אוקראינה, אתם יודעים, כאילו מדובר באפיפיור. הוא המנהיג של המעצמה הגדולה והחזקה בעולם, והוא עומד ומבקש שהעולם יתפלל.
עכשיו אני אומרת, באמת, המזל היחיד בכל הסיפור העגום והעצוב הזה הוא שבנט, בחוסר המודעות שלו, לא הציע שגם רב הקואליציה, גלעד קריב, יצטרף לתפילות – אז באמת אני לא יודעת מה היה קורה. אבל חברים, כל זה וכל מה שאני מספרת לכם הוא שממשלת השמד הזו לא השכילה להבין את מה שהבין ופעל בחוכמה כה גדולה קודמה. הם לא הבינו שהם בסך הכול נישאים על האבק שהוא השאיר להם, כי בזמן שהם טסים לכל רחבי הגלובוס במטוסים פרטיים ובמשלחות נשיאותיות ועושים רוח ונטילטורים ורעש גנרטורים, עתידה של ישראל מונח על שולחן הדיונים בווינה. שם הוא מונח. הם כל היום עסוקים בהפצת שקרים, הם ומהנדסי התודעה שלהם, שטוענים שהורישו להם ירושה קשה. ירושה קשה אנחנו השארנו להם פה כדי להתמודד איתה.
תגידו, חוץ מניצן הורביץ ועופר כסיף, יש פה עוד מישהו שחושב שמעניין את האיראנים ההסכם שהם חתמו עליו? האיראנים, כן? העם שהמציא את השחמט, אלה שבאו מהלהבה המזרח תיכונית, הם מנהלים משא ומתן מול האירופים והאמריקנים – אגב, בדיוק כמו השמאל באוסלו, ששלח אז את יוסי ביילין לנהל משא ומתן מול רב המרצחים ערפאת, או אולמרט, שוויתר על הכותל, ואם היה ממשיך, גם היה נותן את יפו ואת הקריה בתל אביב, אבל על זה לא מדברים.
הרי כמה שנים לקח לנתניהו – אותו נתניהו שכל כך בזים לו פה וכל כך מדברים נגדו ומתנהגים כאילו הוא עמד להביא חורבן על הדמוקרטיה – אף אחד לא שואל כמה שנים לקח לנתניהו לצמצם את הנזק האדיר, האדיר, שהם יצרו כאן. מי למען השם מנהל את האסטרטגיה הישראלית היום? מי? מישהו יכול להגיד לי? לפיד? בנט? הרי בנט עצמו אמר שצריך להיות מתואמים עם ביידן. על מה אתה מתואם איתו? נעבעך, על מה? הרי כל היום אתם מרעילים לאנשים את המוח על 12 שנים שלא עשו פה כלום. 12 שנים נתניהו לא עשה כלום. גם אנחנו לא עשינו כלום, נכון? ישבנו פה ושיחקנו דוקים כל היום בזמן שאתם, האופוזיציה, הגנתם על המדינה. בדיוק.
עשינו נזק עצום, כל כך עצום, שמנענו מאיראן יכולת גרעינית, אבל מזה אתם באתם וגאלתם אותנו. באמת חיכינו לכם כמו משיח בפתח העיר. אבל אתם יודעים מה? אתם יודעים מה? באמת, אדוני רם בן ברק, מעניין לשאול אותך, הרי דבריו של מי שהיה ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי, שביקר בישראל ב-2005 וקבע – על סמך ידיעה – שעד 2012 יהיה בידי איראן נשק גרעיני, אותו משום מה אתם לא מזכירים, למה?
זה קשור מאוד, הרי הוא רלוונטי לעניין הגרעין, שאתם אומרים – – –
אני רואה, אני רואה עובדות. בזכות מי? בזכות נתניהו, וזה מה שקשה לכם להודות. זה חיוך שקשה להודות בו, בסדר.
ונתניהו לא ידע? נתניהו ישב בחושך עם עצמו, סגר את העיניים וחיכה שאתם תגידו לו מה לעשות.
נכון, בסדר. בסוף מוחמד אל-בראדעי, שביקר בישראל – וקבע, אגב, שעד 2012 יהיה בידי איראן נשק גרעיני – אותו אתם הרי לא מזכירים, אבל כשאני אומרת בזכות מי עד היום אין לאיראן נשק גרעיני, זה לא בזכות לפיד וזה לא בזכות אברמוביץ' – אולי בזכות עידית סילמן ויכולות הניהול הגדולות שלה, וגם היושרה הגדולה שלה. אבל נשאלת השאלה: בזכות מה אתם חושבים שנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ הצליח לבטל את ההסכם? אולי בזכות התפילות של א-גרויסע צדיק הרב קריב? אולי בזכותו? אולי הוא התפלל עלינו? שיתפלל עליכם.
מי זה "כולם"? אתם? מזל שעם ישראל ברובו לא יודע, אחרת לא הייתם מצליחים לגנוב שלטון.
רם, לא הייתם מצליחים לגנוב שלטון.
נתניהו בכלל הריץ את המרוץ. הוא הזניק אותו.
יש לי חדשות בשבילכם: ביטול ההסכם יכול היה להיות רק בזכות העובדה שנתניהו זכה לרוב מוחץ בקונגרס ולדעת הקהל האמריקנית. כל זה רק בזכות פעולותיו ומעמדו. רק בגלל זה הנשיא אובמה לא יכול היה להעביר בקונגרס את ההסכם הרע הזה. רק בגלל זה. אם הוא היה מצליח להעביר את ההסכם, ביטולו היה כמעט בלתי אפשרי; במיוחד עכשיו, כשממשל ביידן הנוכחי ממש נתן דף לבן, חלק, חתום על ידי האמריקנים, ולאיראנים רק נשאר ליישר קו עם התנאים שהם החליטו עליהם, אגב.
בוודאי. אם מחזירים לי את הזמן הזה. מחזירים לי? אם לא מחזירים לי, אז לא.
בקיצור, אני אסכם: ברגע שההסכם לא אושר בקונגרס, ההסכם הוא התחייבות נשיאותית שכל נשיא היה יכול לבטל, ואף אחד לא יכול היה להביא לכך, בטח שלא ראש הממשלה הרזרבי, או אולי נפתול הנכלול – אף אחד מהם לא היה יכול לבטל את זה. ואני אגיד כך: תראו, גם חשוב לדבר עליו בסיכום השבועי שלי.
נעבור נושא. כי הממשלה הזאת, כמו שהיא הכילה את מתי הקורונה, זיכרונם לברכה – ודרך אגב, לידיעת כל ערוצי התעמולה למיניהם, רק בחודש פברואר הכילה הממשלה הזאת עוד 1,150 מתים, 1,150 מתים במסגרת ממשלת ההכלה של הקורונה, במסגרת הצלחת הקורונה, במסגרת מניעת הסגרים. באמת, כל הכבוד. זה, אגב, 1,150 סבים, סבתות, הורים, צעירים, שכל אחד ואחת מהם הם עולם ומלואו. אבל היום הממשלה גם מעודדת לא להתחסן בכך שאותה ממשלה מכילה הודיעה שמורידים את כל ההגבלות, ואפילו מייבאים תיירים לא מחוסנים. ועכשיו אותה ממשלה מכילה גם את הסכם הגרעין המסוכן הזה לעתיד של המדינה היהודית.
אז בניגוד לפקקטה-אסטרטגים היום, נתניהו הבין היטב את השלכות הסנקציות על איראן, ולא רק בהיבט הגרעין. זה חשוב שתבינו – לא רק בהיבט הגרעין. איראן היא יצואנית הטרור הגדולה בעולם. לסנקציות האלה היו השלכות עלינו ועל המזרח התיכון כולו, החל מחיסול תקצוב החמאס והחיזבאללה ועד החות'ים הפועלים בתימן. מאות מיליארדים וסחר נמנע מהם כדי לתדלק את כל הרעל שהם מפיצים. אתם הבנתם את זה? הבנתם? כי בזכות אותה חשיבה ואסטרטגיה יש לכם היום – לממשלה הזאת שקיבלה הכול על מגש של זהב – שטיחים אדומים והמנון ישראלי במדינות המפרץ. הרי מי חלם על זה? בזכות מי חשבתם שכל זה קרה, בזכות ההפגנות בבלפור? אולי בזכות אלדד יניב וסדי בן שטרית, אבירי המהפכה שלכם. אולי בזכות שושק'ה, שהלכה עם סיר על הראש בבלפור וצעקה כמו מטורללת. אולי בזכות זה אנחנו יכולים לטוס היום לאבו דאבי. רק בזכות זה.
הסכמי אוסלו והפרצות שהשאירו בהם השותפים שלכם לממשלה עלו לנו בדמים יותר מכל מלחמות ישראל. תקופתכם כעת תירשם, ככל הנראה, כנקודה הרעה ביותר. היא בעצם תהיה נקודת המפנה הרעה ביותר של מדינת ישראל מיום הקמתה. הרי כל מדינות האזור היום מתבוננות עלינו, מסתכלות עלינו עכשיו, ובמקביל על המשא ומתן בווינה. מה אתם חושבים שיהיה אחרי איראן גרעינית? טורקיה תשב בשקט? מצרים? מדינות המפרץ, שמאוימות ישירות מאיראן, רואות היום את ארצות הברית מפנה עורף לבעלות בריתה גם כשיש הסכמים חתומים, לדוגמה עם אוקראינה.
ישראל היום מנוהלת ולא מנהלת; בנט מנוהל ולא מנהל. אתם בכלל מבינים את החשש של מרוץ החימוש במזרח התיכון שיכול להיות בעקבות חוסר הניסיון שלכם? איזה אסון אתם מביאים עלינו. בכמה חודשים אתם מביאים עלינו אסון שיהיה פה לדורי-דורות, והכול בעקבות השנאה שלכם למחנה הלאומי, שנאה תהומית. הרי זה לא סתם שאתם נזקקים לאצבעות של מועצת השורא ולא לרוב היהודי, אותו רוב יהודי שהוא היסוד לקיומנו כאן.
הרי מי בממשלה ההזויה הזאת ילחץ עליכם לקום ולהפוך שולחנות בעולם? מי, ניצן הורוביץ? מרב מיכאלי? מוסי רז אולי? מי? הם, לולא הנוכלות שלכם, לא היו יכולים לדמיין שלטון ב-20 השנים הקרובות. כמה שנאה אתם זורעים כאן בשם הביביפוביה האובססיבית שלכם. כמה מנותקים ומושחתים אתם. אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אנחנו – וזאת הבטחה אמיתית – נזכור אתכם אחד-אחד: כל נורבגי, כל מועמד לראשות הסוכנות – כיסא המפלט שסידרתם לעצמכם בדרך לרוטציה – וכל צבוע שמתחזה לאיש ימין ממלכתי וחברתי.
חברים, בסיכום השבוע הזה, צריך גם לדבר על הממשלה הדו-ראשית בראשות ראש הממשלה הרזרבי. דרך אגב, כשאני חושבת על זה, גוף דו-ראשי בהגדרה – חבר הכנסת דודי אמסלם, דו-ראשי בהגדרה, אתה יודע מה זה דו-ראשי? זאת מפלצת.
שנייה, חבר הכנסת מולא. זאת מפלצת, אתם יודעים?
אה, שבעה ראשים. צודקים. אז, בכלל, זאת מפלצת – זה זומבי בעצם.
אז ראש אחד רזרבי היה בכלל בדעה שאין היתכנות למלחמה. שר האוצר שעסוק בקופה – אני לא יודעת של מי, אבל בטח לא של נפגעי הקורונה – הוא המומחה לרוסיה. הוא טען שחייזרים יכבשו את אוקראינה לפני רוסיה. בקיצור, כל הוגי הדעות האלה, במקום לטייל בכל העולם ולצלצל את עצמם לדעת – כל היום הם מצלצלים – הם היו צריכים להיערך כמו שצריך למצב הזה.
בגבול אוקראינה היום היו צריכים להיות נציגי משרד החוץ, נציגי הסוכנות, האוצר והקליטה במחנה אחד, עם דגלי ישראל שרואים אותם עד כאן, עד לאיפה שאני עומדת עכשיו. הם היו צריכים להיות שם עם חולצות מגן דוד ושלט אחד ענק של "שובו אלי ואשובה אליכם". כל תפקידם היה לזהות ולעודד כל יהודי ויהודייה לעלות למדינת ישראל. זה, כמובן, היה צריך להיות מלווה בסל קליטה מפנק וליווי מלא, על כל התהליך והתנאים, על ידי אלפי מתנדבים כמיטב המסורת היהודית. משרד העבודה היה צריך לחכות בנתב"ג, להוציא עבודה כבר למוחרת. הרי מי כמו כל העצמאים – אם היו לנו פה נציגים, אבל אין – יודע כמה מחסור יש לידיים לעובדות בישראל – ענף הבנייה, מסגרים, מכונאים, רופאים, אחיות, מהנדסים, מה לא.
רק תארו לעצמכם מה זה עושה למשפחה שישר נכנסת לשגרה ומתפרנסת פי שמונה מהמשכורת באוקראינה. אתם יודעים, המשכורת הממוצעת שם עומדת היום על 1,500 ש"ח, ובישראל כידוע משכורת ממוצעת עומדת על 11,349 ש"ח. ובמקום כל זה, מה עושה אותו ראש ממשלתנו המתנהל ולא המנהל? תנחשו. הוא – רינג-רינג, רינג-רינג – הוא מצלצל. מצלצל, מצלצל, מצלצל. למי? למוקד הסוכנות. מצלצל. ראש ממשלה צלצלן יש לנו, באמת, על זה הוא היה מקבל 100. אתם יודעים מה? מזל, באמת מזל, שכחלון עשה את הרפורמה בסלולר, שאפשר היום לדבר כמה שרוצים ב-29.90 ש"ח, כי אם בנט היה מצלצל ככה לפני עשר שנים, הנינים שלנו עוד היו צריכים לשלם את החשבונות שהוא השאיר להם בממשלה הזאת. מזל.
אבל הרי את מי שלחה הממשלה הציונית עשר מעלות ימינה לגבול אוקראינה? את מי היא שלחה? את שר התפוצות, שהצהיר: לא באתי לעודד עלייה לישראל, זה לא חלק ממטרות המשרד. שמעתם מה הוא אמר? לעודד עלייה לישראל זה לא חלק ממטרות המשרד. עכשיו, אני אומרת, אני באמת שואלת, הממשלה ההזויה הזו עוד מסוגלת לשלוח את השגרירה החדשה זועבי לגבול אוקראינה. והרי מי יתפלא אם נראה יהודים מועברים לגרמניה ורומניה, ופליטים סורים, כחלק מהשוויוניות בממשלה הפלסטינית הראשונה, מגיעים לישראל? אתם מבינים מה זה הממשלה הזו? זו הממשלה. בנט מנהל את העלייה בדיוק כמו שניהל מגפה, ואנחנו – נשאר לנו רק להתפלל לבורא עולם שניפטר מעונשו של זה, בעזרת השם, ויפה שעה אחת קודם.
ולסיום, כולנו כמובן כואבים לנוכח המצב באוקראינה, אך זה לימד אותנו שיעור חשוב: אם אין אני לי מי לי. ישראל יכולה לסמוך רק על ישראל, ולמדינת ישראל אין גבול עם אוקראינה שמעניק זכות פליטות. מדינת ישראל הרי גם לא קיבלה עשרות אלפים מעוד מדינות מלחמה, לא רואנדה ולא סוריה. אז בואו רגע נכיר במציאות: מדינת ישראל היא מדינה שברירית מבחינה דמוגרפית, שברירית מאוד, במיוחד עכשיו, בממשלה הזאת, שכבר אישרה איחוד משפחות של 5,000 פלסטינים. בשביל ההישרדות הזאת בנט יהיה גם מוכן לשים כאפיה על הראש. ישראל חייבת לפתוח את שעריה באהבה בפני כל היהודים, אך בהיעדר מדיניות הגירה ובהיעדר משטרת הגירה אמיתית ויכולת בקרה אמיתית, אם נרצה לשרוד כמדינה יהודית אין לנו שום יכולת ושום פריבילגיה לסכן את המדינה היחידה שיש לנו בקליטת מאסות של פליטי מלחמות מכל העולם. זו האמת. מה עוד שבישראל כבר נמצאים עשרות אלפי אוקראינים לא יהודים ועוד עשרות אלפי מסתננים מסודאן ואריתריאה שרק הולכים ומתרבים. אם חפצים אנחנו במדינת כל מסתנניה ומהגריה, אז אהלן וסהלן. אבל אם אנחנו חפצי חיים במדינה היהודית היחידה שיש לנו, כדאי לנו להיזהר מאוד מאוד ולנהל את זה היטב. זכרו שמה שזמני הופך לקבוע. אין באמת דבר כזה זמן קצוב, אף אחד לא יאכוף את זה – ראו ערך: מסתננים בלתי חוקיים במדינת דרום תל אביב.
אגב, במדינת דרום תל אביב כבר אין מקום, ולא נראה לי שהאוקראינים והאריתריאים יסתדרו, אז בואו נעשה איזה ריאליטי צ'ק ונבין שאנחנו יכולים לעשות מחוות הומניטריות ספציפיות – יתומים, פצועים, מקרים הומניטריים כן – אבל לא לקבל מאסות.
אני אנצל את מעט הזמן שנשאר לי, ואני רוצה להגיד תודה רבה לצוות הסיעה שלי, לסיעת הליכוד, על האחדות שהייתה פה; לכלל האופוזיציה; ליו"ר התנועה שלנו – אני רוצה לאחל לו רפואה שלמה ומהירה, בעזרת השם. שיחזור להנהיג את המדינה שלנו במהרה. אנחנו נמשיך לשמור על המדינה האהובה שלנו מכל משמר. בעזרת השם נעשה ונצליח, נפיל את הממשלה הרעה הזאת, נחזור לנהל את המדינה הזאת באחריות ונשמור על המדינה היהודית היחידה שיש לנו. באמת, האחדות הבלתי-מתפשרת שראיתם כאן באופוזיציה – זה לא בכדי. זו אחדות יהודית, זו אחדות ציונית, זו אחדות פטריוטית, בשונה מממשלת הזדון.
2,810 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.