קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שזמן הסיום של מושב חורף – ודאי מושב חורף כזה ארוך – אני חושב שזה זמן קצת לחשבון נפש. הכנסת צריכה – ואתה כיושב-ראש – אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, החדר הגדול הזה, מליאת הכנסת במושב האחרון: האם כיבדנו את עצמנו? האם אנחנו, כשליחי ציבור – ולא משנה מאיזה צד של המתרס – אנחנו באים לציבור בסוף המושב ואומרים, איש-איש ממפלגתו, מהמקום שהוא יושב: שירתנו את הציבור כמו שצריך? האם אחרי מושב החורף הזה הציבור יותר מחובר לכנסת? יש פחות אמון בכנסת? האם ההחלטות של הכנסת הזאת – החלטות שאנחנו כאן בחדר הזה הצבענו עליהן בקריאה ראשונה, בשנייה, בשלישית – הציבור נהנה מההחלטות האלה? האם חלילה אנחנו כנציגי ציבור בגדנו בציבור ששלח אותנו? האם אנחנו כנציגי ציבור באנו למצביעים שלנו, אלה ששלחו אותנו, העם שהוא הריבון, וצחקנו עליו ואמרנו לו: אתם ביקשתם א' ועשינו ב'?
אני קורא לכם, אתם ביציע, כל האורחים שבאו לראות את מושב הכנסת, אני אומר לכם, צופי ערוץ הכנסת, אתם שהלכתם ביום הבחירות להצביע, לנו, לכל אחד: האם שירתנו אתכם כמו שצריך? האם לכם, אזרחי מדינת ישראל, שאנחנו עובדי ציבור שלכם, האם עשינו לכם מדינה יותר טובה? מדינה יותר רגועה?
אדוני היושב-ראש, פה אני פונה לליברמן, אני פונה ללפיד, אני פונה לבנט: הציבור בישראל קורס בגללכם. הציבור בישראל מואס בכם. הציבור בישראל מבין שאתם מרמים אותו. הציבור בישראל מבין שאתם לוקחים מאלה שאין להם ונותנים לאלה שיש להם.
אנחנו בש"ס התחייבנו במערכת הבחירות, וממשיכים להתחייב, לשרת את הציבור שאין לו, אבל אתם, גם לציבור שיש לו אבל הוא לא במעמד הגבוה, גם מהם אתם לוקחים, גם בהם בגדתם. החיים במדינת ישראל קשים יותר מאז שאתם נכנסתם כממשלה. ריקי כהן מחדרה, שלפיד דיבר עליה כל כך הרבה, אין לה חיים קלים יותר. לא יותר טוב לה.
אנחנו נעשה מאמצים גדולים מאוד במושב הבא. במושב הזה לא הצלחנו להפיל אתכם, אבל כן הצלחנו לסיים את החורף עם טעם חמוץ מאוד שלכם – עשרות חוקים לא הצלחתם להעביר, פקק חקיקה שלא היה כאן המון שנים. מעולם לא העברתם בשני ורביעי, כמעט בלי נפילה, בלי מתחים ביניכם. התפקיד שלנו לעשות, שמהר מאוד תעזבו את ההגה, שמהר מאוד תעזבו את השלטון, כי לאזרחי ישראל קשה יותר; כי אזרחי ישראל משלמים יותר במכולת; כי לאזרחי ישראל בסוף יש טעם של חמיצות מהממשלה הזאת; כי יש כאן ראש ממשלה בלי אף תמיכה של שום ציבור.
אדם חי לעצמו, מעופף, רימה ושיקר את כולם, מסתובב עם שיירה של ראש ממשלה בלי עם אחריו. תראו את הסקרים בערוצים שלא שייכים לנו, תראו את אחוזי התמיכה באיש הזה. אין לו מה לעשות, הוא הולך לתווך בין מדינות כאילו כאן הכול בסדר. בווינה מכינים תוכנית קשה ומסוכנת לישראל. מישהו שמע איפה בנט בעניין הזה? מישהו יודע איפה הוא נמצא? הוא מתווך בין מנהיגי העולם; פה הוא כבר סיים את הכול. לעשות שלום בימינה המסכנה שלו עם חמישה מנדטים הוא לא מסוגל. לעשות שלום בקואליציה הרופסת והרפויה שלו הוא לא מסוגל. תראו איך ימי החקיקה נראים פה. ביזיון כזה לא היה הרבה שנים.
ביום שני האחרון, עד 23:00 לא התחילה פה החקיקה בגלל מריבות בקואליציה. ואז מגיע היושב-ראש מוועדת הכנסת ואומר לנו שהכנסת במושב האחרון לא תפקדה בגלל חילוקי דעות בין הקואליציה לאופוזיציה. ממש לא. הכנסת לא תפקדה כי הקואליציה לא יודעת לתפקד, כי הקואליציה רומסת את האופוזיציה פעם אחר פעם. אנחנו לא ממנים ועדות כי אנחנו לא מוכנים להשתתף במשחק של רמיסה, של דריסה על זכויות אדם, על זכויות אופוזיציה. מעולם לא היו פערים כל כך גדולים – מה שאתם מנסים ליצור כאן. ולכן, אנחנו מסיימים מושב עם אפס שיתוף פעולה. מעולם לא היה דבר כזה.
כשאנחנו היינו בקואליציה, אדוני היושב-ראש, אתה יודע את זה, היה יושב-ראש ועדת כלכלה מכם, מהאופוזיציה, עם רוב בוועדה. לא רק שלא נתתם דבר כזה – אנחנו 59 – לעגתם לנו: תקבלו רוב בוועדת המדע, ועדת הקליטה – ועדות חשובות, אבל לא ועדות מחוקקות. אנחנו בכנסת אמורים לחוקק. לעגתם לחלק גדול מהעם. רוב העם לא אוהב את הכנסת הזאת. רוב העם. גם אם יש פה מיעוט נורבגים שהגיעו ויצרו רוב מדומה של רמאי שלקח רוב ואיתו יצר קואליציה, זה לא רצון העם.
אדוני היושב-ראש, מה זה ככה? עושים לי ככה. מה זה אומר?
אז אני מקבל את מה שאמרו לי: לסיים. אני מקווה בעזרת השם שאנחנו במושב הבא נביא לכאן הצעת חוק לפיזור הכנסת ונשלח את בנט הביתה, את כל האנשים שמתאכזרים לעם, נשלח אותם הביתה. בעזרת השם נעשה הכול לתקן את הקשיים שעשיתם לנו בתקופה הקצרה הזאת.
718 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.