תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, אני מתנגדת להצעת חוק כזאת, ולא משום שאני מתנגדת לכשרות. להפך – מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ורבים מאזרחיה מבקשים לצרוך מזון כשר, והמדינה צריכה להבטיח אמינות, שקיפות ומניעת הונאה, בדיוק כפי שרשום בשם של החוק הזה. אבל החוק הזה אינו מחזק את הכשרות, הוא מחזק מונופול.
הממשלה הקודמת העבירה רפורמה אמיצה; היא שמרה על הסטנדרט ההלכתי של הרבנות הראשית, אך פתחה את השוק לכשרות בתחרות מפוקחת. הרבנות הייתה אמורה להיות רגולטור שקובע את הכללים, וגופי כשרות נוספים היו אמורים להתחרות על שירות, יעילות ומחיר. אלא שהרבנות לא יישמה את החוק. בג"ץ דחק את הקואליציה לפעול, וכעת, רגע לפני פגרת הבחירות, היא מבקשת לבטל את הרפורמה הקודמת במקום ליישם אותה.
כולנו יודעים מה קורה בכל תחום במדינה שלנו: כשיש תחרות, השירות משתפר; כשיש מונופול, המחירים עולים. בתקופת הממשלה הזאת יוקר המחיה הגיע לשיאים חדשים, אז למה להחזיר את המונופול? החוק הזה מעביר עוד כוח ועוד כסף לרבנות הראשית. הוא מבטל את האפשרות לפעילות גופי כשרות פרטיים ומחזיר את הסמכות לרבנות הראשית בלבד.
חבר הכנסת אוהד טל, כשהציג את החוק הזה, טען שהמטרה היא ליצור סטנדרט אחיד, אבל סטנדרט אחיד לא מחייב מונופול. תקשיבו, גם ברפואה, בתחבורה, במזון, יש תקנים אחידים, אך בשום מקום זה לא מחייב שרק גוף אחד יהיה חייב לספק את השירות. רגולציה – כן, מונופול – לא. הצעת חוק תפגע באלפי בעלי עסקים – מסעדות, בתי קפה, אולמות אירועים ומפעלי מזון. הם לא יוכלו לבחור את הגוף שנותן להם את השירות הטוב ביותר; הם יהיו חייבים לעבוד עם מי שהמדינה תקבע ולשלם למי שהמדינה תקבע. בעצם לא המדינה – הפוליטיקאים, בעלי כוח, הם יקבעו למי לשלם ומי יעשה את הפיקוח והשגחת הכשרות.
במשך שנים בעלי עסקים התריעו על עלויות גבוהות, חוסר שקיפות ותלות במערכת שאין בה כמעט תחרות. דווקא תחרות ופיקוח היו יכולים לחזק את אמון הציבור. בסופו של דבר, השאלה פשוטה: האם אנחנו רוצים מערכת שמשרתת את האזרח או מערכת שהאזרח ישרת אותה? רגולציה שקופה ומסודרת או מנגנון של מינויים וג'ובים למקורבים?
אתם יודעים, אני מכבדת מאוד את שומרי הכשרות, בכלל אנשים מאמינים, ואני מאמינה במדינה יהודית דמוקרטית מתקדמת, שיודעת לכבד את המסורת בלי לפגוע בחופש העיסוק, ובלי לפגוע בתחרות ובלי לפגוע בזכויות האדם וחירותו. בחוק הזה אנחנו לא משיגים את המטרה שמופיעה כל כך יפה בשם של החוק. החוק הזה לא יחזק כשרות ולא יקרב לבבות לאמונה יהודית – הוא ירכז עוד כוח בידי הרבנות הראשית, שגם כך התחזקה במהלך ארבע השנים האלה, ואני קוראת לחברי הכנסת להצביע נגד החוק הזה. אנחנו נדאג לתקן את העוול הזה אחרי 27 באוקטובר, אחרי הבחירות, והציבור יעשה את בחירתו. אני מאמינה, ואני ממש מאחלת למדינת ישראל להיות אותה מדינה מתקדמת יהודית דמוקרטית, ואנחנו נשמור עליה. אין לנו ארץ אחרת.
439 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.