אדוני היושב בראש, חבר הכנסת טל, שהוביל את החוק הזה, אדוני השר – חבר הכנסת טל, הצחקת אותי.
האמת היא, יש לי שתי אפשרויות, לצחוק או לבכות. זה כאילו שהיית עומד פה עכשיו ומציג שגם החוק הקודם שהצגת, חוק העריקים, זה לא חוק של ש"ס, זה חוק של הציונות הדתית. מישהו יאמין לכם?
מישהו יאמין לכם? מישהו, אתה חושב, מאמין לך שיש לך איזו אידיאולוגיה מאחורי חוק העריקים שהצבעת בשבילו?
לי יש אידיאולוגיה, ועוד איך יש לי אידיאולוגיה. יש לי גם תורה וגם מעשה. אבל אתה יודע שהקול קול יעקב והידיים ידי עשו. שני החוקים שדנו בהם עכשיו, עכשיו, בערב הזה, אחד עריקים ואחד כשרות, כולם מבית מדרשו של דרעי. אתה רק משוטה – ככה קוראים לזה בגופי המודיעין. אתה חושב, אתה חושב שאתה עושה משהו שאתה מאמין בו, אבל אתה עושה משהו שמשרת את הדבר הכי מושחת במדינת ישראל לאורך שנים. אתה חושב שהרבנות הראשית של היום יכולה לתקן את זה? אתה הרי יודע כמה שחיתות יש במושג הזה שקוראים לו "כשרות".
אתה יודע מה? גם דרעי יודע. גם האנשים שלו יודעים. גם גולדקנופ יודע. אתה יודע איך אני יודע שהוא יודע? כי הוא לא אוכל את הכשרות הזאת שאתה דואג לה. אתה יודע למה הוא רוצה את זה? בגלל הג'ובים, בגלל הכסף. אתה יודע למה? אני אתן לך דוגמאות. אני אתן לך דוגמאות. אני שמעתי מה שאמרת, אני אתן לך דוגמאות. תגיד, הרב של גבעתיים יכול לתת כשרות ברמת גן?
אני אגיד לך: לא, הרב של גבעתיים לא יכול לתת כשרות ברמת גן. אתה יודע מי כן יכול? בד"ץ בית יוסף, כשרות הרב לנדאו, העדה החרדית. הם יכולים. אתה עומד כאן, מספר לנו ורוצה שנאמין. כן, אני אכלתי – תדע – אני אכלתי כשרות צוהר, וידעתי שאני יכול לסמוך על זה יותר מאשר על כשרות רבנות, בד"ץ בית יוסף וכל מה שאתה רוצה.
אבל תראו מה אתם עושים ליהדות של המדינה. אמרת לי שאנחנו, הציונות הדתית, אמרת לנו שאנחנו, הציונות הדתית, מתעסקים גם בדת ומדינה, ככה זה נראה; שאתם, סמוטריץ' ושות', מתעסקים גם בדת ומדינה. כשאתם מתעסקים בדת ומדינה, תסתכל כמה אנשים במדינת ישראל מתחתנים, לדוגמה, כדת משה וישראל. יש לכם חוקים, אתם החזקים, אתם עושים מה שאתם רוצים. אתם המודל לחיקוי של דת ומדינה. אז תלכו להסתכל כמה בתי ספר – ואני אומר את זה בכאב – לא רוצים להתעסק ביהדות כיוון שהם מזהים אותה איתכם. ואני חושב שהיה צריך להתעסק. דרך אגב, גם בצבא, בתנאי אחד – שלא תגידו מי יהודי יותר טוב ומי יהודי פחות טוב ומי פגש את הקדוש ברוך הוא בהר סיני ומי לא פגש.
אתם חושבים שבפגישה של גולדקנופ עם הקדוש ברוך הוא אמר לו שבשפת אמת מקבלים יותר נקודות מאשר בגדוד 13 בגולני אצל הקדוש ברוך הוא? אני אגיד לגולדקנופ, לגפני, למי שאתם רוצים, בפגישה שלי עם הקדוש ברוך הוא: בגדוד 13 או 12 בגולני מקבלים יותר נקודות מאשר במיר, סלובודקה או שפת אמת. אבל מה העניין? ששנינו לא היינו. אז אני לא אומר לך מה אמר הקדוש ברוך הוא, אבל אתה רוצה להגיד לי שהוא אמר שלהשתמט זה יותר חשוב מאשר לשרת, בגלל שאולי לא תחזור לבוש כמו חרדי. אתה יודע מה אצלנו אומרים? אולי לא תחזור בכלל. אתם לא מבינים מה זה, אתם לא יודעים מה זה. אמרתי לדרעי קודם – הצעתי לו את הטלפון שלי אחרי שהעברתם את חוק העריקים, שיתקשר לשלושת העריקים, הנכדים שלו, שהוא גאה בהם, ויגיד להם: סבא הבטיח לכם שבבין הזמנים תוכלו לצאת לטייל, סבא, כי הם לא יעצרו אתכם. זהו, זה כל האירוע.
סמוטריץ' והחברים שלו משוטים, חושבים שהם באמת תורמים למשפחות של הציונות הדתית, שכן משרתות, כן נושאות בנטל, אולי באופן ממוצע גם יותר מאחרים, למצביעי הליכוד, ודרך אגב, גם למצביעי ש"ס שכן משרתים, שהמשפחות שלהם כן קורסות. אז אתם רוצים ש-20 דקות אחרי שהעברתם חוק שהעריקים יכולים להסתובב בחופשות בכל הארץ לא יעשו להם כלום – סליחה, רק העריקים תלמידי הישיבות – אתם רוצים שיאמינו לכם למילה אחת על הכשרות?
אמרתי לכם קודם, אתם יודעים מה אתם עשיתם? אתם יודעים מה אתם עושים? אני אמרתי מעל הדוכן הזה כבר כמה פעמים: יצרתם מערכת שכשרות שווה שחיתות. ושר החינוך, שיושב פה, הוא מהתורמים הגדולים לעניין הזה. אבל עכשיו יצרתם עוד דבר, שגם לזה שר החינוך תורם, שכשרות שווה שחיתות שווה עריקות. ושר החינוך של מדינת ישראל, שעשה את הקריירה שלו על שוויון בנטל, נותן כסף, מיליונים, מאות מיליונים למוסדות חינוך שמחנכים לא להתגייס.
למה אתה יוצא, יואב קיש? למה אתה יוצא? אני יודע שזה לא נעים. אבל זה מה שאתה עושה. יואב, לא מתאים לך. היית טייס קרב. לא מסתובבים – מתמודדים עם האמת. יואב קיש, תשמע, אני אעזור לך. אני יודע שהיית שר בממשלת החורבן ב-7 באוקטובר. אני יודע שאתה נותן למשתמטים, אתה נלחם בשבילם. אני יודע שמערכת החינוך שלך בכל המבחנים – שאתה מסתיר אותם – לא מצליחה. אבל אל תברח. מה יגידו התלמידים? מה יגידו המורים? יואב, זה לא מתאים לך.
אבל אני אגיד לך מה אתה יכול לתקן. תיקח, אתה יודע מה, 50% ממאות המיליונים שאתה נותן לבתי ספר בגילי 12 עד 18 שאתה יודע שאומרים שם: נמות ולא נתגייס – הרי אם היו אומרים לך שעושים את זה בתיכון אהל-שם או בליך ברמת גן או קלעי בגבעתיים או חוגים בחיפה, או לא משנה איפה, או במכבים-רעות, מה היית עושה? מתנפל עליהם. אומר להם: אני עוצר את התקציבים לבית ספר, תביאו לי את המורים. ומה אתה עושה? נותן להם עוד מיליונים ועוד מיליונים ועוד מיליונים. אתה יודע שהם מחנכים לא להתגייס. אתה יודע שהיום, לפני שעתיים, אמרת להם: תמשיכו לחנך לא להתגייס, אני אסדר לכם פטור ממעצרים. וסידרת להם. עד שבג"ץ יציל את כולנו, מחר כבר, אני מקווה.
אבל זו אחלה שיטה. יש פה כאילו שר במליאה שצריך להיות נציג של הממשלה, שמקשיב וכשקצת קשה לו - - -
הוא הולך. הוא הולך. הוא הולך. הוא לא מפנה גב אליי. הוא מפנה גב למשרתים. הוא מפנה גב לאלה שהפגינו איתו על שוויון בנטל. הוא מפנה גב לציונות. הוא מפנה גב למורים שמחנכים למצוינות במתמטיקה ובפיזיקה, ונלחמים על מקצועות ליבה, ויוצרים מוטיבציה לשרת. לכל אלה הוא מפנה גב. והוא מפנה להם גב כנציג ממשלת החורבן, שלא למדה כלום, רק בורח משולחן הממשלה להתעסק באיזה טלפון, שאני בטוח שהוא לא קיבל, אבל כאילו, או שהוא יזם אותו עכשיו.
אבל זה לא ייקח עוד הרבה זמן. בקרוב, בעזרת השם, יום יבוא. יואב, האמן לי, יום יבוא, טוב יהיה, מבטיח גם לך. ואתה תיהנה לא להיות שר בממשלה, בגלל שנתקן את כל מה שאתה והחברים שלך – לא את הכול אפשר לתקן. יש כאלה שלא נוכל להחזיר. אבל את כל מה שאפשר לתקן, אנחנו נתקן. תודה, אדוני.
1,055 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.