צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026 – פטור ממס על ייבוא טובין בסכום של עד 130 דולר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא, היום הייתי – גם שמחה רוטמן היה בכנס באילת, לא נפגשנו שם. אני הגעתי הרגע, הייתי באיזשהו אירוע אחר. הנושא שהיה זה הנושא של פשיעה. היה שם איזשהו פאנל בנושא של פשיעה.

בכל מקרה, הנושא היום היה, מה שביקשו בפאנל זה היה הנושא של פשיעה בחברה הערבית. והאמת היא שהיה פאנל, אני חיכיתי לפאנל, בינתיים שמענו את עו"ד רואי כחלון, שהוא הממונה מטעם הממשלה על הנושא הזה, והיה בין – מוזר, מביך, אפילו מעצבן קצת. הוא הגיע, הניח מצגת, והוא אמר: אני מראה לכם את המצגת בדיוק כמו שהראיתי אותה לראש הממשלה.

הציגו שם את כל הבעיות שיש לגבי הפשיעה בחברה הערבית, וצופה מן החוץ היה חושב שזה קורס אקדמי ומציגים פה מה הבעיות. אבל זה לא הסיפור של הפאנל. הסיפור של הפאנל – מה עושים. אז את כל מה שרואי כחלון הציג שצריך לעשות, כבר שלוש שנים וחצי הממשלה הזאת לא עושה. חד וחלק, פשוט כך. הוא הציג את הדברים שהוא חושב שצריך לעשות, אבל בסוף – הוא לא מרצה באוניברסיטה. יש ממשלה. והכותרת הייתה שהציגו את זה לראש הממשלה. הציגו את זה, ו-? ומה קרה עם כל משרדי הממשלה שצריכים לעבוד ביחד? לא קורה; ומה קורה עם הסיפור של פרוטקשן – שזה לא סיפור של חקיקה, של חוק ספציפי, אלא סיפור של ראייה כוללת של כל המרכיבים של פרוטקשן, וזה לא רק משטרה וזה לא רק המשרד לביטחון הפנים, זה משרד התחבורה, זה משרד החקלאות, זה משרדים נוספים. ומה קורה עם זה? כלום ושום דבר. אתה יושב שם ומשתאה, כי אפשר להגיד הרבה דברים, דבר אחד אי-אפשר להגיד, שהדבר הזה הוא לא נושא שלפחות אני באופן אישי מדבר עליו, מציע הצעות – וכולן נזרקות הצידה.

אפרופו פרוטקשן, אחד הדברים המביכים ביותר שיש זה חוק של חברות השמירה. היה מוכן בכנסת הקודמת – הממשלה לא עשתה עם זה דבר; הנחתי את זה כהצעת חוק פרטית, בשביל לתמרץ את הממשלה שתעשה את זה – הממשלה זרקה את זה מכל המדרגות, כרגיל; כשבן גביר יצא החוצה, באותה תקופה שעוצמה יהודית פרשו מהממשלה, הוא שם את זה כהצעת חוק פרטית, ועכשיו הוא יצא בכותרות גדולות: הינה המהפכה התחילה. זה היה לפני ארבע שנים, בממשלה קודמת, עם חידלון של הממשלה הזאת. וזו רק דוגמית. תודה רבה.